מושב שיתופי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
==היסטוריה==
===תולדות הרעיון===
[[אפרים תלמי]] ב"לקסיקון ציוני" מייחס את רעיון המושב השיתופי לד"ר [[ארתור רופין]] עוד בשנת 1913{{הערה|אפרים ומנחם תלמי, '''לקסיקון ציוני''', ספרית מעריב, 1978, ערך מושב עובדים שיתופי, עמוד 217}}. אחרים טוענים שהרעיון הועלה לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] בבטאון הפועל הצעיר בשנת 1933, במטרה להתמודד עם מה שהוא ראה כבעיה של עשירים ועניים שכנים במושב אחד{{הערה|{{דבר||מושב שיתופי|1933/12/27|02002}}}}. בשנת 1934 הוקם ארגון "הקוצר" להקמת מושב שיתופי, כהמשך להצעתו של [[לוי אשכול]]. הארגון יצא מתוך ארבעת עקרונות היסוד של ה[[מושב]]: קרקע לאומי, עבודה עצמית, עזרה הדדית וקניה וממכר משותפים, והוסיף עליהם עקרון חמישי של עיבוד משותף{{הערה|{{דבר|ח. קרישפין|ארגון להתיישבות קיבוצית "הקוצר"|1936/05/01|01305}} ; {{דבר||המשך|1936/05/01|01304}} ; {{דבר||המשך|1936/05/01|01303}}}}. ביולי 1935 הוקם על ידי יהודה סנדלר ארגון "משק משותף" שהגיעו אל רעיון המושב השיתופי מהכיוון ההפוך של של יוצאי קיבוצים אשר בקשו לשמור על עיקר השיתוף במשק אך להשאיר את החברים חופשיים לנהל את בתיהם כרצונם{{הערה|{{דבר||ראשון לציון|1935/07/23|00608}}}}{{הערה|{{דבר|ד. זסלבסקי|ארגון להתיישבות על יסוד משק משותף|1936/04/12|00500}}}}.
 
בתוך [[תנועת המושבים]] התקיים דיון בשאלה האם לקבל את רעיון המושב השיתופי, אשר עצם העלאתו היה ביקורת על המושב. אנשי המושבים טענו אל מול הטענות שמושב שיתופי יבטל את הקנאה בתוך המושב, שמכיוון שהתשלום במושב השיתופי תלוי ביכולת העבודה ולא בצרכים הרי שהקנאה לא תעלם{{הערה|{{דבר|ש. דן|לארגון להתיישבות שיתופית "הקוצר"|1936/06/04|00905}}}}. בנוסף, נטען שהשיתופיות פוגעת ביוזמה של חברי המושב וגורמת לרשלנות בעבודה. כן נטען כנגד שלילת החופש של התושבים. אולם בסופו של דבר הוחלט ב[[תנועת המושבים]] לקבל ארגונים הדוגלים בשיתוף במידה שאינה בנויה על שלילת הבחירה החופשית{{הערה|{{דבר|א. מ. קולר|קבוצה ומושב נפגשו|1939/12/12|00301}}}}.