אום כתף – הבדלי גרסאות

בקרב קשה שנמשך במשך לילה שלם, וכלל שורה של הסתערויות על המתחם המצרי, הצליח כוח צה"ל לכבוש את המתחם הגדודי שנפרש על פני שלושה וחצי קילומטרים וכתוצאה מכך, לחדש את ההתקדמות ולכבוש את צומת אבו עגילה. לאחר יום אחד בלבד במקום נסוגו כוחות צה"ל על פי פקודת הדרג המדיני. הסופר והמשורר [[חיים גורי]] הקדיש פרק בספרו "עד עלות השחר" לקרב זה, בו היה סגן מפקד הפלוגה שהסתערה על מוצבי המצרים. אברהם אדן כתב מאוחר יותר (ב-1979) כי היה זה "הקרב הקשה ביותר שהייתי נתון בו" (במלחמת העצמאות).‏‏<ref>‏אברהם אדן (ברן), '''על שתי גדות הסואץ''', הוצאת עידנים, 1979, עמ' 207-210‏</ref>

 

מתחם אבו עגילה-אום כתף ומוצבי החוץ שלו היו בין המבוצרים ביותר ב[[סיני]]. אלוף פיקוד הדרום [[אסף שמחוני]] הכניס לפעולה את [[חטיבה 7]] בפיקודו של [[אורי בן ארי]] כבר בשחר יום [[30 באוקטובר]] [[1956]], 24 שעות לפני המועד שנקבע לכך בתוכנית המקורית. צוות גדודי משוריין תקף את מתחם אום שיחאן אך נתקל בהתנגדות חזקה ובאש מדויקת של תותחים נגד-טנקים ונאלץ לסגת. התקפה זו העמידה את הכוחות המצרים בכוננות על. הוחלט להקדים את כניסתם של [[חטיבה 10|חטיבת חי"ר 10]] ו[[אנדרטת חטיבה 37|חטיבה משוריינת 37]] כדי שיכבשו בהתקפה מתואמת של חי"ר ושריון, את מתחם אום כתף - אום שיחאן.