טונאליות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
* במובן הרחב, טונאליות היא מאפיין של מוזיקה המעיד על קיומו של מִדְרָג ([[היררכיה]]) כלשהו בין צלילים סביב '''מרכז טונאלי''' (בניגוד לא-טונאליות). אפיון זה כולל גם טונאליות מורחבת; דהיינו, טונאליות שאינה קשורה לסולמות המז'ור והמינור ו/או מאפשרת מהלכים הרמוניים שאינם פונקציונאליים. טונאליות מורחבת ניתן למצוא ברבות מהיצירות שנכתבו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
* בשימוש נפוץ וספציפי יותר, טונאליות היא רשת מורכבת של יחסים בין צלילים ודרגות הרמוניות במערכת הסולמות המז'ור והמינור ([[הרמוניה טונאלית פונקציונאלית]]). לעתים משתמשים במונח על-מנת להבדיל בין מערכת זו לבין המערכת המודלית שהייתה מקובלת באירופה עד ל[[מוזיקה קלאסית - תקופת הבארוק|תקופת הבארוק]], במהלכה חל המעבר ממודליות לטונאליות ופונקציונאליות הרמונית. ההרמוניה הטונאלית פונקציונאלית משמשת בסיס לרוב המוזיקה שנכתבה ב[[אירופה]] החל באמצע [[המאה ה-17]] ועד לסוף [[המאה ה-19]], וכן לרוב המוזיקה המערבית הפופולרית ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ובימינו.
* טונאליות (או טוניקה) היא גם כינוי למרכז הטונאלי של יצירה מוזיקלית או חלקים ממנה. לדוגמה, ה[[קונצ'רטו]] ל[[פסנתר]] ול[[תזמורת]] מס' 23 מאת [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] הוא בסולם לה מז'ור, לכן הטונאליות של הקונצ'רטו בכללותו היא הצליל לה. הפרק השני בקונצ'רטו הוא בפה דיאז מינור, ולכן הטונאליות של פרק זה היא פה דיאז. בתנאים מסוימים מעבר בין טונאליות אחת לאחרת נקרא '''[[מודולציה (מוזיקה)|מודולציה]]'''. מודולציות מתרחשות לא פעם בגוף הפרק, כאשר חטיבות יציבות יותר מאופיינות במודולציות מעטות, בעוד חטיבות "מתוחות" מבחינה הרמונית מאופיינות במודולציות רבות ותכופות. בחלקים משמעותיים מן התקופות הבארוק ו[[מוזיקה קלאסית - התקופה הרומנטית|הרומנטית]], ובאופן מובהק ב[[מוזיקה קלאסית - התקופה הקלאסית|תקופה הקלאסית]], נהוג היה לחשוב על הטונאליות כעל "בית"; דהיינו, היא נקודת ההתחלה ביצירה ואליה יש לחזור בסופה.
| |||