מספר זהות (ישראל) – הבדלי גרסאות

מספר הזהות מלווה את תושב ישראל בכל צעדיו. הוא מתקבל לראשונה עם רישום הלידה ולאחריה ב[[תעודת לידה|תעודת הלידה]]. הוא מופיע ב[[תעודת הזהות הישראלית|תעודת הזהות]] שלו, ב[[דרכון|דרכונו]], ב[[רישיון נהיגה|רישיון הנהיגה]] שלו, בכל מסמכי ה[[מס]]ים, בכל חשבונות ומסמכי ה[[בנק]] שלו ואף בתעודות [[צה"ל]], פנקס חוגר, תעודת קצין, פנקס [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] ותעודת הפטור המוענקת למי ששוחרר משרות צבאי. לאחר מות התושב, מופיע מספר הזהות שלו בתעודת הפטירה, בצווי ה[[ירושה]] וצווי קיום ה[[צוואה]]. כן נוהגים להוסיף את מספר הזהות במסמכים פרטיים ומשפטיים שונים - הסכמים חוזיים, תצהירים, כתבי תביעה וכתבי אישום. מספר הזהות אינו יחיד - ברישיון הנהיגה מופיע גם מספר הרישיון, בפנקס חוגר מופיע גם מספר אישי ובדרכון מופיע גם מספר דרכון, אך מספר הזהות משותף לכולם.

 

 

בתקופה שבין סיום [[מלחמת ששת הימים]] לבין כינון [[הרשות הפלסטינית]], הוקצו מספרי זהות לתושבי השטחים (כשהם נקובים בתעודות זהות כתומות שניתנו להם, על-מנת להבדילן מהתעודות הכחולות של תושבי ישראל). עם כינון הרשות הפלסטינית העבירו שלטונות המדינה לרשותה של הרשות את מסד הנתונים שבו מספרי הזהות של תושבי השטחים.