חלבון פלואורסצנטי ירוק – הבדלי גרסאות

בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 בודד לראשונה GFP מן המדוזה ''A. victoria'' ותכונותיו הפלואורסנטיים נחקרו על ידי אוסמואוסאמו שימומורה.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=13911999] במדוזה זו, הפלואורסנציה של GFP מתרחשת, כאשר החלבון המאיר [[אאקורין]] (Aequorin) נקשר ליוני [[סידן|Ca]]²⁺‎ ונוצר זוהר כחול, וחלק מהאנרגיה לאור מועברת ל-GFP, אשר מסיט את הצבע לירוק. התועלת של שימוש בחלבון ככלי בביולוגיה מולקולרית לא הובנה עד 1992, כאשר דוגלס פרשר (Douglas Prasher) דיווח על שיבוט ו[[ריצוף DNA|ריצוף]] של הגן המקודד לחלבון GFP.&רלמ;[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=1347277] המימון למחקר זה אזל, ובעקבות זאת שלח פרשר דוגמות [[cDNA]] למספר מעבדות. מעבדתו של מרטין צ'לפי (Martin Chalfie) הצליחה לגרום לביטוי של חלבון ה-GFP בתאים הטרולוגיים של החיידק ''[[E. coli]]'' וכן של הנמטודה ''[[Caenorhabditis elegans|C. elegans]]'', ופרסמו את תוצאותיהם במגזין [[Science]] בשנת 1994.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=8303295] המעבדה של פרדריק טסוג'י (Frederick Tsuji) דיווחה באופן עצמאי על ביטוי של החלבון הרקומביננטי חודש לאחר מכן[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=8137953].&רלמ; תכונה חשובה של ה-GFP היא שהוא מקופל ופלואורסנטי בטמפרטורת החדר, ואיננו זקוק ל[[קופקטור]]ים אקסוגניים הייחודיים למדוזות. אף על פי שה-GFP בצורתו הטבעית פלואורסנטי יש לו כמה מגרעות, כדוגמת יציבות אור לא טובה ו[[קיפול חלבונים|קיפול]] לא טוב ב-37°C.