סבוראים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.4) (בוט משנה: en:Savoraim
מ ויקיזציה
שורה 2:
''' סבוראים''' (מסבירים) - ובספרות התורנית '''רבנן סבוראי''' - הוא כינוים של חכמי [[ישיבה|ישיבות]] [[בבל]] מסוף תקופת ה[[אמוראים]] (סוף [[המאה ה-5]]) ועד לתקופת ה[[גאונים]] (אמצע [[המאה ה-6]] או אמצע [[המאה ה-7]]). כינוי זה מבוסס על השם "'''סבורא'''", שמופיע ב[[תלמוד ירושלמי |תלמוד הירושלמי]], [[מסכת קידושין]], שפירושו בעל סברא, מבין דבר.
 
המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא [[איגרת רב [[שרירא גאון]].
 
בשונה מקודמיהם, האמוראים, שיצרו את ה[[תלמוד]], עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד. לסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי – ליקוט גרסאות והשוואת נוסחאות, ויש מדבריהם שנכנסו לגוף התלמוד. בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד.
 
==סוגיות סבוראיות==
על פי עדויותיהם של כמה מן ה[[ראשונים]], בתלמוד שבידינו נטמעו כמה סוגיות סבוראיות, רובן בראשי המסכתות או בפתחם של נושאים חדשים. העיסוק הפרשני בסוגיות הללו הוא בדרך כלל באמצעות ניתוח לשוני, ולעתים קרובות יש בו השוואה בין חלקי המסכת, והרחבה של הדיון, אך אין בו תוספות הלכתיות ועקרוניות. דוגמאות ידועות לסוגיות סבוראיות: הפתיחה למסכתל[[מסכת קידושין]] (ב/א-ג/א), הפתיחה לסדרל[[סדר נזיקין]] (בבא קמא ב/א-ג/ב), סוגיית המגדף (סנהדרין נו/א).
 
==פסיקות סבוראיות==