מרד הפלאחים – הבדלי גרסאות

[[File:Portrait d'Ibrahim Pacha 2.JPG|ממוזער|250px|[[איברהים פאשה]] עמד בראש הצבא המצרי בלבנט]]

'''מרד הפלאחים''' היה מרד עממי כנגד שלטונו של הוואלי [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] שפרץ בשנת [[1834]] בארץ ישראל. הגורם העיקרי לפרוץ המרד היה התמרמרות על חובת גיוס לצבא המצרי שהחיל עלי כחלק ממדיניות המודרניזציה שלו, וזאת במקום צבא של [[שכיר חרב|שכירי חרב]] אשר הגיעו מקרב חברי ה[[קאסטה]] הצבאית. חובת הגיוס עוררה מרד ב[[ארץ ישראל]], שבראשו עמדו ראשי חמולות מ[[שכם]], [[חברון]] והאזור שבין [[ירושלים]] ל[[יפו]].

בערך 750 מתושביה המוסלמים של העיר גויסו לצבא, וכ-500 מהם נהרגו. על העיר הוטל מצור, וכשנפלו קווי ההגנה שלה, שטף אותה צבאו של איברהים פאשה. רוב האוכלוסייה המוסלמית נמלטה מבעוד מועד לגבעות. יהודי העיר נשארו במקומותיהם, ובמהלך ביזת הרכוש על ידי הצבא הפולש נהרגו חמישה מהם.

 

{{הפניה לערך מורחב|הביזה הגדולה בצפת}}