סוכות (עבר הירדן) – הבדלי גרסאות

עריכה
(הגהה)
(עריכה)
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px]]
'''סוכות''' היאהייתה [[עיר]] [[מקרא|מקראית]]ית ממזרח לצרתן, בסמוך ל[[נחל יבוק]], ולמעבר הירדן על יד אדם העיר; נכללה ב[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט גד|גד]] ב[[עבר הירדן המזרחי]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|כז}}.}}
 
המקום מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]], היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[חרןארם נהריים]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}}
 
{{ציטוטון|וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת}}
{{ציטוטון| וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}}
 
ב[[ספר דברי הימים]] כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}
 
ב{{ה|מאה ה-20}} זוהתה במספר אתרים. האחד, ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של [[נחל יבוק]], בשמו ה[[ערבית|ערבי]]: א-זרקא, אל [[נהר הירדן|ירדן]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה מתבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]]: "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] ועד ראשית [[תקופת הברזל]], בסמוך לנחל היבוק.
 
יש להבחין בינה ובין עיר מקראית אחרת הנושאת את השם [[סוכות (מצרים)|סוכות]], הסמוכה ל[[מצרים]].<br />
46,324

עריכות