הבדלים בין גרסאות בדף "בית רומנו (חברון)"

מ
קישורים פנימיים
מ (כפילות)
מ (קישורים פנימיים)
על פי הכתובת שחקוקה על פתחו הוא נבנה בשנים [[1876]]-[[1875]]. את הבניין הקים חיים ישראל (מרקדו) רומנו, סוחר תבואות עשיר מ[[קושטא]], במרכז שטח אדמה רחב ידיים אותו רכש.
 
הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של [[חברון]]. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם [[בית כנסת]] מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי [[טורקיה]], שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|מדיני]].
 
לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]], ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לערבים. ביוזמה של הרב שמעון הוייזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מ[[ליובאוויטש]] והוקמה בו הישיבה הגדולה "[[ישיבת תורת אמת|תורת אמת]] [[חב"ד]]".
 
במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו התורכים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אוייבת העות'מאנים. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
בשנת [[תש"ח]] (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר שחרור חברון בשנת [[תשכ"ז]] ([[1967]]). לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד. בשנת [[תשמ"ב]] (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים ערבים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי בסמוך השיבה הממשלה את הבניין לידי היהודים.
 
[[אגודת חסידי חב"ד]] בעלי הבניין העניקו את הבניין ל[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים [[תשנ"ו]]-[[תש"ס ]](1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.
 
רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה אך חלק משמש את [[צה"ל]] כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.