נחל יבוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 3:
|תמונה=[[תמונה:Landscape of Jordan.JPG|מרכז|250px]]
|כתובית=נחל יבוק
|אורך=65105
|גובה=840776
|ספיקה=1.9
|שטח=3,900
שורה 12:
|מפה=[[תמונה:ZarqaRiverMap.jpg|מרכז|250px|אגן הניקוז של נחל יבוק]]
}}
[[קובץ:Kingtalaldam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האגם שיצר סכר המלך טלאל]]
'''יבוק''', או '''נחל זרקאא'''' ([[ערבית]] '''نهر الزرقاء''' - "הנחל הכחול") הוא [[נחל איתן]] הזורם על הגדה המזרחית של [[נהר הירדן]] בממלכת [[ירדן]], ואחד מיובליו. ייתכן ששמו בערבית נובע מהעובדה כי הוא עובר ליד [[זרקא (עיר)|זרקא]] על [[דרך המלך]] ועל הציר בין [[דמשק]] ל[[מכה]]. ספיקת מימיו היא 60 מיליון מטר מעוקב בשנה.<ref>[[מנחם מרקוס]], המדריך למטייל בירדן, הוצאת כתר, 2007, עמ' 25 [http://books.google.co.il/books?id=j7hgAHlJ1yYC&pg=PA25&lpg=PA25&dq=%22%D7%A0%D7%97%D7%9C+%D7%99%D7%91%D7%A9%22+%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%9F&source=bl&ots=MMDfgfwDkp&sig=-uJ0nboO4WJZaAeGZRIDZs-qGEw&hl=iw&ei=MMBbTO3IAYOjOKv35d4N&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4&ved=0CBYQ6AEwAw#v=onepage&q=%22%D7%A0%D7%94%D7%A8%20%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A7%22%20&f=false]</ref> הוא הנחל השופע השלישי באזור [[ארץ ישראל]] ו[[ירדן]] לאחר נהר [[הירדן]] ו[[הירמוך]].
'''יבוק''', או '''נחל זרקאא'''' ([[ערבית]] '''نهر الزرقاء''' - "הנחל הכחול") הוא [[נחל איתן]] ב[[ירדן]] ואחד מיובליו החשובים של [[נהר הירדן]]. ייתכן ששמו של הנחל בערבית נובע מהעובדה כי הוא זורם דרך העיר [[זרקא (עיר)|זרקא]]. היישוב [[חמדת (יישוב)|חמדת]] נקרא בראשית דרכו "נח"ל יבוק", בשל התצפית ממנו על היבוק.
 
==מסלול ומאפיינים==
מקורות הנחל באזור הבירה [[עמאן]] וכיוון זרימתו הראשוני הוא צפונה, לפני שהוא פונה מערבה, מימיו נאספים ב[[סכר המלך טלאל]] והוא זורם לתוך הירדן.
אורכו של הנחל הוא 105 ק"מ, ומקורו ב[[מעיין]] [[עין ר'אזל]] שבצפון-מזרח [[עמאן]], בגובה של 776 מטרים מעל [[פני הים]]. כיוון זרימתו הראשוני של הנחל הוא צפונה ובהמשך הוא פונה מערבה. מימיו נאספים ב[[סכר המלך טלאל]] שהושלם בשנת [[1977]] דרומית-מערבית לעיר [[ג'רש]], ומשם הוא זורם ונשפך אל הירדן בגובה של 313 מטרים מתחת ל[[פני הים]].
 
היבוק הוא נחל איתן, אך קיימים הבדלים קיצוניים בין שפיעת מימיו בעונה השכונה, עד 3 מיליון ממ"ק בחודש שעיקרם מי שפכים, לעומת ספיקתו החודשית בעונה הגשומה המגיעה לכ-5 עד 8 מיליון ממ"ק. ספיקת מימיו השנתית של הנחל מגיעה לכ-63.3 מיליון ממ"ק בממוצע<ref>[http://www.exact-me.org/overview/hebrew/p35.htm נהר זרקה]</ref>, והוא השני בין יובלי הירדן בהיקף שפיעת מימיו (לאחר [[הירמוך]]). גליל מימיו של הנהר משתרע על-פני שטח של 3,900 [[קמ"ר]]. היבוק מנקז את השטח המאוכלס ביותר במדינה ומימיו מזוהמים במידה שאינה מאפשרת שימוש בהם לצרכי שתיה, אלא כמי קולחין להשקייה בלבד.
היבוק מוזכר במקורות כנחל ששימש גבול בין [[ארץ סיחון]] ל[[ארץ עמון]]. ליד [[מעבר יבוק|מעבר היבוק]] נאבק [[יעקב]] עם ה[[מלאך]] ושינה לאחר מכן את שמו מיעקב לישראל ([[בראשית]] ל"ב 23). לאחר [[כיבוש הארץ והתנחלות השבטים]], היווה הנחל גבול טבעי בין נחלות [[שבט ראובן]], [[שבט גד]] וחצי [[שבט מנשה]].
 
==בתנ"ך==
היישוב [[חמדת (יישוב)|חמדת]] נקרא בראשית דרכו "נח"ל יבוק", בשל התצפית ממנו על היבוק.
ליד [[מעבר יבוק|מעבר היבוק]] נאבק [[יעקב]] עם ה[[מלאך]] ושינה לאחר מכן את שמו לישראל:
{{ציטוט|תוכן="וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת-שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת-שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת-אַחַד עָשָׂר, יְלָדָיו; וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. וַיִּקָּחֵם--וַיַּעֲבִרֵם, אֶת-הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ. וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר."|מקור=[[בראשית]] ל"ב 23-25}}
היבוק מוזכר במקורות כנחל ששימש גבול בין ה[[אמורי (עם)|אמורי]] לארץ [[עמון]]:
{{ציטוט|תוכן="סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, הַיּוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן--מֹשֵׁל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְתוֹךְ הַנַּחַל, וַחֲצִי הַגִּלְעָד, וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל, גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן."|מקור=[[יהושע]] י"ב, 2}}
לאחר שהיכו בני ישראל את האמורי בחרב, ירשו את ארצו מהארנון עד היבוק ([[במדבר]] כ"א, 24; [[דברים]] ב' 37).
 
לאחר [[כיבוש הארץ והתנחלות השבטים]], היווה הנחל גבול טבעי בין נחלת חצי [[שבט מנשה]] בצפון ונחלת [[שבט גד]] מדרום לו.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Zarqa River}}
* אנציקלופדית דעת, [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2180 יבוק, אנציקלופדית דעת]
 
==הערות שוליים==