פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
[[קובץ:Jaffa Alhambra Cinema 14729u.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקהלה גדולה על במת הקולנוע בשנת [[1944]]]]
[[קובץ:Jaffa Alhambra Cinema03562ucroped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קולנוע אלהמברה בשנת [[1937]]]]
[[קובץ:Jaffa Alhambra Cinema03561u.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קולנוע אלהמברה בשדרות המלך ג'ורג ( 1937); היום - [[שדרות ירושלים]])]]
[[קובץ:Alhambra Cinema in Jaffa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קולנוע אלהמברה כמרכז סיינטולוגיה (נובמבר 2011)]]
 
[[קובץ:Alhambra Renewed Building in Jaffa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הבניין המחודש בשנת [[2011]]]]
'''קולנוע אלהמברה''' (ב[[ערבית]]: "אלהמברה" מקורו ב־الحمراء, "אל-חמרא", "האדום") הוא מבנה בסגנון [[אר דקו]] הממוקם ב[[שדרות ירושלים]] ב[[יפו]]. הוא היה אחד מ[[בית קולנוע|בתי הקולנוע]] החשובים והמרכזיים ביפו ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] והו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|ה-40]] של [[המאה ה-20]]. המבנה קרוי על שם ארמון [[אלהמברה]] ב[[ספרד]].
 
במשך השנים שימש המבנה במגוון רחב של שימושים שונים, וכיום פועל בו מרכז ה[[סיינטולוגיה]] בישראל.
 
== היסטוריה ==
ההתקדמות ביצירת [[סרט קולנוע|סרטסרטי הקולנועקולנוע]] בשנות ה-30 סחפה מדי ערב המונים ל[[בית קולנוע|בתי הקולנוע]] מדי ערב, שהפכו להיות מקום [[בילוי]] מרכזי. הביקוש הוביל לבניית אולמות בקנה מידה חדש ובסגנון מודרני, בדומה למבנים דומים שנבנו באותה תקופה ברחבי העולם.
 
מבנה קולנוע אלהמברה הוקם בשנת [[1936]] על ידי פאיק שוקרי כנא'אן בשדרות קינג ג'ורג' ביפו (בית מספר 39), לימים [[שדרות ירושלים]], ותוכנן על ידי ה[[אדריכל]] הלבנוני איליאס אל מור. המבנה [[חכירה|הוחכר]] בשנת [[1937]] לממדוח חאפז נאבלוסי, (יושב ראש חברת הקולנוע "[[סינמה פלסטין]]") (שניהלה את קולנוע אלהמברה ואתובצמוד אליו את "'''קולנוע פארוק'''" שהיה צמוד אל קולנוע אלהמברה (הוקםשהוקם בשנת [[1940]] ונהרס בחלקו לאחר קום המדינה). הקולנוע היה אחד המפוארים והגדולים בארץ, ומוקד משיכה לתושבי [[ארץ ישראל]] ה[[ערבים]], וכן היה בעל שם בינלאומי כהיכל לאירוח המופעים הגדולים ביותר של אותן שנים{{מקור}}.
 
הקולנוע שימש גם כאולם תיאטרון וארחואירח את מיטב המופעים בעולם{{מקור}}.
 
'''אמנים אורחים מהתקופה:'''
 
===לאחר מלחמת העצמאות===
הבניין עבר בשנת [[1948]] לידיים ישראליות{{כלומר?|האם נמכר, הופקע או כל אפשרות אחרת?}} ונפתח מחדש כ"'''קולנוע יפאור'''". על אף שינוי שם המבנה, המשיך להתנוסס על חזיתו שלט ה[[ניאון]] "ALHAMBRA".
 
בשנת [[1963]] עבר{{כלומר?}} המבנה ל[[גיורא גודיק]] שפתח בו את [[תיאטרון ג"ג]] (ראשי תיבות של שמו). המבנה זכה לתקופת זוהר חדשה בה הועלו בו [[מחזה זמר|מחזות הזמר]] המצליחים של התקופה שמשכו קהל רב והביאו לפריחה כלכלית בכל האזור{{מקור}}. סדרה של הפקות כושלות הביאה להפסדים לגודיק, ובהמשך לסגירת התיאטרון בשנת [[1973]].
* [[הלו דולי]]
 
בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נרכשרכש את המבנה על ידי דוד זהביאן בעל חברת הנדל"ן '''מרכז השדרה''' במטרה להפכו ל[[פסאז']] מסחרי ומרכז אירועים. המיזם נקטע והותיר את המבנה נטוש וחרב בחלקו.
ב-[[1982]] עבר המבנה לידי חברת "נדבך לנדל"ן" שהשכירה ב-[[1984]] את חלקו המערבי לסניף של [[בנק דיסקונט]]. ב-[[1995]] עבר המבנה לידי חברת "אלמוג יפו" וחלקו המזרחי ניתן (ללא תשלום) לתאטראותלתיאטראות "'''נוצר'''" ו"'''קליפה'''" שהעלו בו מופעים באולם מאולתר עבור 180 צופים בקומה העליונה.
 
===מרכז לסיינטולוגיה===
בראשית [[2008]] נרכש המבנה על ידירכש ארגון ה[[סיינטולוגיה]] את המבנה, ובאפריל [[2010]] החל פרוייקטפרויקט [[שיפוץ]] ו[[שימור מבנים|שימור]] מקיף של המבנה, במסגרתו [[סיוד|סויידסויד]] ו[[צביעה|נצבע]] חלקו החיצוני של המבנה, שוחזר השלט בשפה האנגלית, ופנים המבנה הוסב לייעוד מחודש עבור מרכז לתנועת הסיינטולוגיה. במהלך השיפוץ הוציאה [[עיריית תל אביב]] [[צו הפסקת עבודה]] וכן [[צו הריסה]] בעקבות תוספת [[בנייה בלתי חוקית]] של כ־1,000 מ"ר במבנה.
 
במהלך העבודות סבל המבנה מנסיונותמניסיונות חבלה. במקרה אחד נעשה נסיוןניסיון ל[[פיצוץ|פוצץלפוצץ]] את המבנה באמצעות ריכוז גבוה של [[גז בישול]], ובמקרה שני הוצת המבנה, ככל הנראה בזדון<ref>{{הארץ|יניב קובוביץ|חשד: הוצת מבנה של כת הסיינטולוגיה בתל אביב|1193139|[[12 באוקטובר]] [[2010]]|}}</ref>. בנסיונותבניסיונות אלו נגרם למבנה נזק בהיקף של כמליוןכמיליון דולר. בקיץ 2011 נעצר עו"ד [[גור פינקלשטיין]] נעצר בחשד למערבות בפעילות פלילית הקשורה לעסקה.
 
==אדריכלות ==
המבנה תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] הלבנוני איליאס אל מור (Ilyas Al-Murr) שתכנן גם את '''קולנוע רוקסי''' הידוע ב[[ביירות]]. מור, בוגר [[MIT]] ב[[ארצות הברית]], בחר בקווי העיטור המופשטים של ה[[אר דקו]] המשתלבים בקנה המידה המונומנטלי של הבניין כסגנון הבנייה המתאים ביותר לבית קולנוע חדש ביפו, עיר שצברה ופיתחה סגנונות ומסורות אדריכליות לאורך ההיסטוריה. התוצאה היא מבנה חריג וייחודי בהשוואה לסביבתו המיידיתהקרובה בשדרה.
 
החזיתות המערבית (הפונה לשדרה) והצפונית חופו ב[[שיש]] לבן ושחור שיובא מ[[איטליה]] (לימים פורקו אריחי השיש פורקו ונמכרו). החזית העשירה מזוהה עם סגנון ה[[אר דקו]] הנבחן באמצעות מסות פשוטות, דרוגיםדירוגים, שלט ניאון בולט, מגדל גבוה, [[סימטריה]] ופרטים כגון חלונות [[עץ (חומר גלם)|עץ]] ודלתות [[מתכת]] המעוצבים בצורות השאובות מהעולם הצורני של הסגנון.
 
אותיות הניאון הגדולות הרכיבו את המילה "ALHAMBRA" ב[[אנגלית]] ופנו צפונה,. השלט המקורי הוחלף עד [[שנות ה-70]] בשני שלטים צנועים יותר שנתלו על מגדל החזית המערבית. אחד פונה דרומה בשפה האנגלית, ואחר צפונה בשפה העברית. במסגרת עבודות שיפוץ המבנה פורק השלט בשפה העברית פורק והשלט בשפה האנגלית חודש.
 
האולם הגדול הכיל 1,095 מושבים, מהם 337 ביציע עליון,. המושבים רופדו בבד קטיפה [[אדום]], כךוכך גם הווילונות שסבבו את קירות האולם והיציע,. שליטת הצבע ה[[אדום]] שזורה בשמו של המבנה ("אלהמברה" מקורו בערבית: "האדום"). את הבימה מסגר [[קרניז]] מפוסל שטיפס מעלה אל התקרה והמשיך על קירות המבנה עד אחורי היציע. לתקרת האולם צורה אליפטית מדורגת ומעוטרת.
 
ב[[שנות ה-70]], בשלב הפיכת המבנה לפסאז', נהרס האולם המקורי לגמרי, ובמקומו נוצקו קומות [[בטון]] שחילקו אותו באופן גס לשלושה מפלסים. כל שנותר מהאולם הם התקרה המקורית וחלק מהקרניז שעל התקרה וסביב הבימה.
 
== קישורים חיצוניים ==
משתמש אלמוני