הבדלים בין גרסאות בדף "RNA פולימראז"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 9 שנים
זוטא, דורש ערך
(זוטא, דורש ערך)
ליבת האנזים לבדה מסוגלת לבנות גדיל RNA לפי תבנית ה-DNA. למרות זאת, גורם הסיגמא חיוני לשעתוק מוצלח, שכן הוא מסייע לאנזים להיקשר ל-DNA בתחילתם של [[גן (ביולוגיה)|גנים]]. הודות לכך לא מתבצעים שעתוקים אקראיים לכל אורך ה[[גנום]] אלא רק מתחילת ועד סופם של הגנים. ההולואנזים (אנזים הליבה וגורם הסיגמא) נצמדים לפני השעתוק לאזור המצוי לפני תחילת הגן והקרוי [[קדם]] (Promoter). כל הקדמים בתאים פרוקריוטיים מכילים רצפים מסוימים של נוקלאוטידים, אותם מסוגל גורם הסיגמא לזהות.
 
אנזימי RNA פולימראז נקשרים למקומות אקראיים ב-DNA בכל העת. לאחר קשירתם הם משוטטים לאורך גדיל ה-DNA עד שהם מגיעים לקדם, אזי הם נעצרים ומתחילים את השעתוק. לאחר שעתוק של כעשרה בסיסים ניתק גורם הסיגמא מהאנזים והמשך השעתוק מתבצע בלעדיו. בתחילת השעתוק נפרמת המולקולה הדו-גדילית של ה-DNA. בקדם קיים רצף קטן המכיל [[תימין]] ו[[אדנין]] בלבד; תימין נקשר לאדנין בשני [[קשרי מימן]] בלבד (לעומת שלושה קשרי מימן בין [[גואנין]] ו[[ציטוזין]]), כך שאזור זה מאפשר פרימה קלה יחסית של ה-DNA, תוך השקעה מינימלית של [[אנרגיה]]. פעילות פרימת ה-DNA קרויה '''[[הליקאז''']] (Helicase), ו-RNA פולימראז מסוגל לה לבדו; האנזים [[DNA פולימראז]], לעומת זאת, המבצע את תהליך [[שכפול DNA|שכפול ה-DNA]], אינו מכיל פעילות הליקאז והוא נדרש להליקאז חיצוני.
 
בלב מערך השעתוק קיימת תעלה באורך 55Å ([[אנגסטרם]]) ובקוטר 25Å; תעלה זו מותאמת להכיל את הגדיל הנוצר (קוטר ה-DNA הדו-גדילי הוא 25Å). התעלה מסוגלת להכיל לאורכה 16 נוקלאוטידים.
משתמש אלמוני