רייסטלין מאז'ר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אורח פורח (שיחה | תרומות)
שורה 29:
קיטיארה, אשר השתוקקה למצוא שימוש עבורה לשני אחיה, הייתה מוטרדת כי לא ידעה מה לעשות לגבי רייסטלין (בעוד שידעה כי קרמון נולד להיות לוחם גדול). התשובה הגיעה מרב-מג ממסדר הגלימות הלבנות בשם אַנְטִימוֹדֶס אשר הגיע ללון במרגוע למשך לילה אחד. קיטיארה, לאחר שכנועים רבים, הצליחה לגרום לרב-מג לדבר עם רייסטלין, אשר הרשים אותו בתבונתו וחוכמתו שהייתה הרבה מעל למה שהיה מצופה מילד בן שש. הוא גם פחד מתכונה אחרת שרייסטלין הפגין: התשוקה לשלוט באחרים. אולם, דבר זה לא מנע ממנו להרגיש אחראי להשכלתו של רייסטלין בבית-ספר לכישוף ואפילו לשלם את שכר הלימוד הראשוני שלו לסמסטר הראשון ללימודיו. כשהשנים חלפו, רייסטלין למד את הבסיס לשפת הכישוף ממורהו, ולרוב הוקנט והוחרם על ידי חבריו לספסל הלימודים שכינוהו "הערמומי". ברם, רייסטלין, לא ראה בחוסר "מקובלותו" חיסרון, כי אם נהנה מהעובדה כי פחדו ממנו מספיק כדי לא להרע לו. לאחר זמן קצר, הגיע תורו להיבחן במבחן הכישוף הראשון. לאחר שכתב את המילים "אנוכי, המג" על עור כבש והתפלל נואשות לאלי הקסם (אשר הופיעו בפניו והכריחוהו להישבע להם אמונים), המילים דלקו ובערו בעוצמה כה רבה, עד שהעור נשרף כליל והפך לאפר.
 
לאחר מספר שנים נוספות, רייסטלין למד להטיל את לחשו הראשון בגיל שש-עשרה. בזמן שהיה הרחק מביתו בשל לימודיו, אלמנה בשם ג'ודית החלה לטפל באימו, רוזאמון. האלמנה הייתה מאמינה של אל הנחש בֶּלְזוֹר, אשר כת מאמיניו הלכה וצמחה. היה נדמה כי ג'ודית היוותה עזרה רבה עבור רוזאמון, כי האחרונה הראתה סימנים של שיפור תחת טיפולה של האלמנה, אשר לא חיבבה את רייסטלין ונטרה לו טינה בשל התעניינותו בכישוף. אביו, גילון, נפצע אנושות בתאונת עבודה קשה, והובא למרגוע בדיוק כדי לומר מספר מילים אחרונות לבניו. האלמנה ג'ודית ניחמה את רוזאמון האבלה, והתעקשה כי האל בלזור יבצע מעשה נס של ריפוי עבור בעלה. כמובן, דבר זה לא אירע. האלמנה, מצידה, טענה כי הדבר נגרם בשל חוסר אמונתה של רוזאמון בבלזור, אורחות חייה של בתה, קיטיארה ולימודי הכישוף של רייסטלין אשר גרמו לחרון אפו של אל הנחש, וכאשר רייסטלין דיבר נגדה, היא ניסתה לתקוף אותו. אולם אנשי מרגוע אולם שמעו די, והניסו את האלמנה ג'ודית מעיירתם. רוזאמון, מוכת צער ממותו של בעלה, נכנסה להתקפי טראנסים מחדש שהיו כה עמוקים, עד כי לא הצליחה לחזור מהם. היא נפטרה שלושה ימים לאחר מכן. בהלווייתה, רייסטלין היה כה מוכה צער ויגון עד כדי הזיות לא הגיוניות, ונפל למשכב בשל קדחת קשה עקב מזג האוויר הסגרירי שפקד את ההלווייה. הוא ניצל, רק בשל שובה הבלתי צפוי של אחותו, אשר בשנית נלחמה שוב בעד חייו וניצחה. לאחר מכן, פקדו את אחיו סיוטים קשים, ורייסטלין נאלץ להטיל לחשי שינה על אחיו.{{הערה|שם=כבשן|מרגרט וייס, כבשן הנשמה}}
{{עוגן|לחש אסור}}
רייסטלין ואחיו יצרו קשרים עם תושבי מרגוע אחרים אשר נהפכו יחד איתם לחבורת גיבורי הרומח. חברותם והשגחתם על ידי הגמד [[חלמיש כור-אש]] ו[[תניס חצי-אלף]] עזרו למלא את החסך וחור שנפער בחייהם לאחר יתמותם. בתחילת שנות העשרים לחייו, הוא ואחיו ליוו את חלמיש, תניס והקנדר, [[גדילן קוץ-רגל]] לעיירה מפלט לשוק ירידים. שם, נתקל רייסטלין בכת של אל הכזב בלזור, ושם פגש את הקוסמת העריקה, ג'ודית אשר השתמשה בכישוף כדי להערים על אנשי העיירה ולהקסימם כדי שיעבדו את האל לו סגדה. כאשר הצליח לבטל את כישופה באסיפת העיירה המרכזית, הצליח רייסטלין להוכיח שהיא מאחזת עיניים, הרס את הכת שלה ובו בעת הצליח לעורר את זעמם של תושבי העיר וכמעט הועלה על המוקד בעצמו. אולם, הכישוף שרייסטלין הטיל היה אסור עליו על פי חוקי מסדרי הכישוף כי עוד לא עבר את המבחן בצריח הכישוף. כישוריו של רייסטלין גברו והוא החל להתמחות בתורת ריפוי העשבים אשר שיחקה תפקיד מרכזי בהצלת מרגוע מפני מגפה שפקדה את העיירה ואף גרמה למותה של אמו של [[סער בהיר-להב]], הסולאמני שאף הוא היה לחלק מהחבורה.