סוכות (עבר הירדן) – הבדלי גרסאות

מ
הגהה
(הרחבה)
מ (הגהה)
{{ציטוטון| וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}}
 
ב[[ספר דברי הימים]] מסופר כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}
 
ב{{ה|מאה ה-20}} זוהתה במספר אתרים. האחד, ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו ה[[ערבית|ערבי]]: א-זרקא, אל [[נהר הירדן|ירדן]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה מתבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]] בעניין "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] ועד ראשית [[תקופת הברזל]], בסמוך לנחל היבוק.