אובייקט מעבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא דוגמה אופיינית |
מ ←תהליך היווצרות האובייקט: קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
אובייקט המעבר מופיע בשלב שבו התינוק מתחיל להפריד בינו לבין ה[[הורות|אם]]. מהיותו ממשי אך בו בזמן סמל לאם הנעדרת, אובייקט המעבר נמצא באזור הדימדומים שבין הממשי למדומיין. אזור זה נקרא על ידי ויניקוט '[[מרחב פוטנציאלי]]' או 'תופעות מעבר', ויש לו קיום חיצוני ופנימי בו זמנית.
תהליך ההפרדות של התינוק מאימו, כרוך ב[[תסכול]] גדול מצד התינוק, שחש ומבין שאיננו חלק אינטגרלי מאימו, כפי שהוא דימיין בתחילת דרכו. כדי לפצות את עצמו על ה[[תסכול]] ועל ה[[חרדה]], שהוא חש עקב ניתוקו מאימו והפיכתו לישות נפרדת, הוא מאמץ חפץ כלשהו שמסמל בעיניו את הנוכחות המרגיעה של אימו ועליו הוא [[השלכה (פסיכולוגיה)|משליך]] את הרגשות שיש לו כלפי אימו. זהו אובייקט המעבר. החפץ שיהיה בדרך כלל רך, יכול להיות [[חיתול]], [[כרית]], [[שמיכה]], [[דוב צעצוע|דובון]] או [[מוצץ]].
התינוק נזקק במיוחד לאובייקט המעבר ברגעים קשים, כמו פרידה בהליכה ל[[שינה]] או ברגעים לא צפויים כמו נסיעה למקום לא ידוע. תחילת תהליך האימוץ של אובייקט המעבר יהיה בין הטווח של 4 ל-12 חודש ויכול להמשך עד גיל הגן. כאשר הוא גדל הוא עשוי להחליף את האובייקט באובייקט בעל צורה טיפוסית ולעבור מכרית ושמיכה לדובון או בובה. יש תינוקות המעניקים לו שם ואף מספרים לו סיפורים.
| |||