יעילות כלכלית – הבדלי גרסאות

{{בעבודה|}}

מערכת כלכלית מסוימת מוגדרת כיעילה יותר לעומת אחרת כאשר ברמה נתונה של מקורות היא מספקת כמות גבוהה יותר של מוצרים או שירותים.

==הבסיס התיאורטי==

הזרם המרכזי של התיאוריה הכלכלית רואה בכוחות השוק החופשי את המכשיר היעיל ביותר להקצאת המקורות ביחס לאלטרנטיבות האחרות, אך נדרשת רמה מסוימת של מעורבות ממשלתית על מנת להסדיר את אופן פעילותו ולמנוע כשלים אפשריים. בעיקר מדובר על מעורבות בתהליכי המקרו של השוק כמו למשל בנוגע למדיניות הפיסקלית והמוניטרית של המדינה.

לעומת זאת בתהליכים המתנהלים ברמת המיקרו של השוק כמו למשל בפעילותן של חברות עיסקיות, ישנן תיאוריות המצדדות בהימנעות מוחלטת של מעורבות ממשלתית, ולעומתן כאלה הרואות בה צורך חיוני הנדרש לקיומו של שוק כלכלי חופשי ומתפקד.

כבר במאה ה-19 פירסמו הפילוסופים של הכלכלה הליברלית הקלאסית את השקפתם כתומכי אסכולת "הממשלה הקטנה" המוכרת גם כ"לסה פר" המצדדים בביטול או קיום מינימלי של מעורבות הממשלה בתהליכים הכלכליים. בשנות השלושים של המאה ה-20 התחזק מעמדם של הכלכלנים מן האסכולה המוסדית ובראשם הכלכלנים הקיינסיאנים אשר ראו ברמה מסויימת ובהתאם לצורך גם גבוהה של מעורבות ממשתית בתהליכים הכלכליים כהכרח חיוני לשמירה על תפקודה של המערכת הכלכלית.

==הגדרת המטרה==

יעילות היא רק אחת מיעדיה של מערכת כלכלית ועליה להשתלב בצרכים ובדרישות נוספות המשולבות בפעילותה. כך למשל השגת יעילות כלכלית עלולה לעמוד בניגוד לערכים כמו צדק ומוסר. שיטות ניהול מסויימות עשויות לשפר את היעילות הכלכלית אך לעשות זאת בדרכים בלתי מוסריות או בלתי צודקות. ויכוח תמידי מתקיים בין הדרישה להשגת היעדים הכלכליים לבין הפגיעה בערכים חשובים אחרים כגון: רווחת העובד, איכות הסביבה, זכות הקניין, ומניעת אפלייה.