יעילות כלכלית – הבדלי גרסאות

'''יעילות כלכלית''' הוא מונח המתאר את אופי השימוש הנעשה במשאביםב[[משאבים]], במטרה להביא למקסימום את רמת התפוקהה[[תפוקה]] של [[מוצר|מוצרים]] או [[שירותים (כלכלה)|שירותים]].

על פי התיאוריהה[[כלכלה|תיאוריה הכלכלית]] קיימות שתי השקפות עיקריות להגדרת היעילות הכלכלית, אך שתיהן רואות במעורבות הממשלתית בתהליך הכלכלי כגורם המשפיע ביותר. השקפה אחת רואה במעורבות הממשלה כגורם מפריע להשגת היעילות, והשניה רואה בממשלה כגורם שמעורבותו הכרחית על מנת למנוע פגיעה ביעילות הכלכלית כתוצאה מפעילותם של כוחות [[השוק החופשי]].

הזרם המרכזי של התיאוריה הכלכלית רואה בכוחות השוק החופשי את המכשיר היעיל ביותר להקצאת המקורות ביחס לאלטרנטיבות האחרות, אך נדרשת רמה מסוימת של מעורבות ממשלתית על מנת להסדיר את אופן פעילותו ולמנוע כשלים אפשריים. בעיקר מדובר על מעורבות בתהליכי המקרוה[[מקרו-כלכלה|מקרו]] של השוק כמו למשל בנוגע למדיניות הפיסקליתה[[מדיניות והמוניטריתפיסקלית|פיסקלית]] וה[[מדיניות מוניטרית|מוניטרית]] של המדינה.

לעומת זאת בתהליכים המתנהלים ברמת המיקרוה[[מיקרו-כלכלה|מיקרו]] של השוק כמו למשל בפעילותן של [[חברה (תאגיד)|חברות]] עיסקיות, ישנן תיאוריות המצדדות בהימנעות מוחלטת של מעורבות ממשלתית, ולעומתן כאלה הרואות בה צורך חיוני הנדרש לקיומו של שוק כלכלי חופשי ומתפקד.

כבר במאהב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] פירסמו הפילוסופים של הכלכלהה[[כלכלה ליברלית|כלכלה הליברלית]] הקלאסית את השקפתם כתומכי אסכולת "הממשלה הקטנה", המוכרת גם כ"[[לסה פר]]", המצדדים בביטול או קיום מינימלי של מעורבות הממשלה בתהליכים הכלכליים. בשנותב[[שנות השלושים של המאה ה-20]] התחזק מעמדם של הכלכלנים מן האסכולה המוסדית ובראשם הכלכלנים הקיינסיאניםה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]] אשר ראו ברמה מסויימת, ובהתאם לצורך גם גבוהה, של מעורבות ממשתיתממשלתית בתהליכים הכלכליים, כהכרח חיוני לשמירהלשם שמירה על תפקודה של המערכת הכלכלית.

יעילות היא רק אחת מיעדיה של מערכת כלכלית ועליה להשתלב בצרכים ובדרישות נוספות המשולבות בפעילותה. כך למשל השגת יעילות כלכלית עלולה לעמוד בניגוד לערכים כמו [[צדק ומוסר(מוסר)|צדק]] ו[[מוסר]]. שיטות ניהול מסויימות עשויות לשפר את היעילות הכלכלית אך לעשות זאת בדרכים בלתי מוסריות או בלתי צודקות. ויכוחמאבק תמידי מתקיים בין הדרישה להשגת היעדים הכלכליים לבין הפגיעה בערכים חשובים אחרים כגון: [[רווחה|רווחת העובד]], [[איכות הסביבה]], [[זכות הקניין]], ומניעת [[אפלייה]].