אלעזר ברק – הבדלי גרסאות

ב-[[1962]] נסע ללמוד תואר שני ו[[דוקטורט]] ב[[MIT|מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] ב[[בוסטון]]. עם סיום לימודיו חזר לארץ ולשירות הצבאי, ומונה לבוחן איכות לכלי לחימה חדישים. ב[[מלחמת ששת הימים]] שירת כקצין לתפקידים מיוחדים בציר הצפוני ב[[סיני]], שבו לחמה [[אוגדת הפלדה]] בפיקודו של ה[[אלוף]] [[ישראל טל]]. ב-[[1967]] מונה ברק למפקד יחידת הבחינה של חיל החימוש. בשנת [[1969]] מונה לעוזר טכני לקצין חימוש ראשי בדרגת סא"ל, וב-[[1971]] שימש עוזר קצין חימוש ראשי בדרגת אל"מ. ב-[[1973]] מונה לסגן קצין החימוש הראשי עד למינויו לקצין חימוש ראשי (קחש"ר) בספטמבר אותה שנה, כחודש לפני פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]]. במהלך המלחמה היה אחראי חיל החימוש שבפיקודו על שיקום מערכות הנשק שבידי צה"ל שנפגעו והחזרתם לשירות בפרק זמן מינימלי. בחמש השנים שלאחר המלחמה פיקד כקצין חימוש ראשי על חיל הנחשב לגדול ולמפוצל ביותר בצה"ל ובמסגרת זו ליווה את תכנון ופיתוח [[טנק]] ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] ועסק בקליטת אמצעי לחימה חדישים ומתקדמים, בעיקר [[טיל מונחה|טילים מונחים]], בצה"ל. ב-[[1978]], בן 44, סיים ברק את תפקידו והשתחרר מצה"ל.