מנחם החברוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אני מקווה להתפנות ולהרחיב. הרי רוב ככל החוקרים סוברים שהאיגרת מזויפת! |
הרחבה, דעות החוקרים, תיאור החיבור וביטול קצרמר |
||
שורה 1:
רבי '''מנחם בן רבי פרץ החברוני''', הוא
▲רבי '''מנחם בן רבי פרץ החברוני''', הוא שמו לכאורה של עולה יהודי מ[[צרפת]] ששהה ב[[חברון]] מספר שנים ברבע הראשון של [[המאה ה-13]]. הוא מתואר ככותבה של איגרת בה סיכם בין השאר את מסורת זיהויין של [[מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל]] שלמד להכיר בשנות מגוריו ומסעותיו בה, מפי ה[[יהודים]] יושבי הארץ, וכמוסר אוסף מעשיות המובאות בסופה של האיגרת.
==תיאור החיבור==
וכך כתב בתוך איגרתו: {{ציטוט|תוכן="...והרואה זה הכתב מאילו הצדיקים הנקובים למעלה אשר נקבו בשמות אל יחשדוני ואל יאמרו בלבם כי למצוא חן בעיניהם כתבתי, וכדי להוציא ממון מהם כתבתי, כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם כי כן קבלתי מבני מערבא (=בני ארץ ישראל), ואם יקשה הרואה ויאמר: איככה בני מערבא יודעים כי בני הצדיקים אשר נקברו שם כבר ג' אלפים שנה? גם אני הכותב אשיב להם מפי בני מערבא ולא מפי כתבם, כי אותם הדרים היום בארץ ישראל לא גלו מעולם משם עד היום... וקבלו איש איש מאביו מחורבן הבית ויודעין כל הענין... וכה קבלתי אני, מנחם החברוני."}}▼
החיבור המכיל את האיגרת המיוחסת לו מכיל שני חלקים. בחלק הראשון כעין יומן מסע המתאר [[עלייה לרגל]] לאתרים שונים בארץ ישראל, והחלק השני מלא בסיפורי בדיות. בחלק השני מתואר מנחם כ[[שליח ציבור]] מזה שמונה שנים ב[[חברון]], ומצוין בה תאריך: [[תמוז]] [[ד'תתקע"ה]].
תיאור המסע מתחיל בחברון, שם מבקר המחבר ביקור בקברי האבות, ממשיך לקבר [[יונה הנביא]], ומשם הוא פונה לבקר את [[קבר רחל]] ב[[בית לחם]]. משם הוא פונה ל[[ירושלים]], שם שהה והתפלל במחיצת קהילה גדולה. חברי הקהילה הם {{ציטוטון|בעלי משנה ובעלי תלמוד ובעלי מקרא אנשי שם|עמוד 37 במהדורת לונץ}}. ב[[הר ציון]] ראה את קברי המלכים ויכול היה לראות משם
גם את מקום [[בית המקדש]], ואת [[הכותל המערבי]] "שעדיין קיים". מ[[הר הזיתים]] הוא השקיף על מזבח שנבנה על ידי [[עזרא]], וב[[עמק יהושפט]] ראה את קברי [[זכריה]] "שהיה כהן ונביא" ו[[יד אבשלום]]. מכאן והלאה הופך המסע למבולבל, ושמות האתרים המופיעים בו אינם מסודרים בסדר הגיוני כלשהו.
בחיבור מופיעים אתרים שונים שלא במקומם המוכר כיום: את קברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] הוא מאתר ב[[כפר חנניה]], ואת קבר [[דינה]] ששאר עולי הרגל ממקמים ב[[ארבל]], הוא ממקם ליד [[שכם]].
בחלקו השני של החיבור אוסף אגדות, שכל אחד מהם פותח במשפט "ועוד הגיד לנו ר׳ מנחם בן פרץ".
[[אדולף נויבאואר]], פירסם ראשון את החיבור ב[[הלבנון]] (ה, 40, 1868, עמודים 626-629), ואחריו פרסמו [[אברהם משה לונץ]] ב"המעמר" (ג, תר"ף, עמודים 36-46).
==אמינות החיבור==
דעות החוקרים חלוקות בשאלת אותנטיות ואמינות החיבור. ש׳ קליין {{הערה|׳מכתב של ר׳ מנחם מחברון׳, ידיעות, ו [תרצ"ט], עמ' 29-19}}, ראה בו זיוף מ[[המאה ה-19]], אך [[ישעיהו זנה]] סבר שמדובר ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]] עתיק מ[[המאה ה-14]], ו[[מלאכי בית-אריה]] הגיע למסקנה שתיאור המסע, כמו גם כל הקודקס שבתוכו נמצא החיבור, כולם נכתבו בראשית [[המאה ה-13]]{{הערה|ראו י׳ בן־צבי, שאר ישוב, ירושלים תשכ״ו, עמי 517-512}}. לדעתו של [[יהושע פראוור]], החיבור הוא זיוף, אך אין זה מעשה ידיו של מחבר בן [[המאה ה-19]], אלא של זייפן בן המאה ה-13. זה זיוף כושל, שהשתמש בקטעים של תיאורי־מסע אחרים, שכנראה היו כבר נפוצים בתפוצות המערב{{הערה|יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמודים 218-223}}. לעומתם, [[אלחנן ריינר]] סבור שמדובר ב"חיבור אמין, מדויק ומעניין"{{הערה|אלחנן ריינר, בין יהושע לישוע: מסיפור מקראי למיתוס מקומי, בתוך: [[ציון (כתב עת)]], 61, עמוד 288}}
▲
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
שורה 10 ⟵ 27:
* "וזאת ליהודה:מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה מוגשים ליהודה בן פורת". ירושלים : יד בן צבי, תשס"ג 2003. מאמרו של [[אלחנן ריינר]], "מפיהם ולא מפי כתבם, על דרכי רישומה של מסורת המקומות הקדושים בארץ-שראל בימי הביניים".
[[קטגוריה:חוקרי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: נוסעים]]
| |||