תערוכות מגדל דוד – הבדלי גרסאות

אף על פי שהייתה אירוע ייחודי, זכתה התערוכה לביקורות מעורבות. חלק מן המבקרים ציינו את השימוש הבעייתי במבנה, שחצרו היתה חרבה למחצה ובמצב פיזי רעוע. בנוסף, קירות המבנה לא התאימו לתערוכה אמנותית, כפי שנתפשה באותה עת. ביקורת נוספת היתה נגד הצגת האמנות המוסלמית במתכונת של תצוגה ארכיאולוגית-היסטורית, במקום תצוגה של אומנות בת התקופה. המוצג הידוע ביותר בתערוכה היה ארון קודש מתוצרת בצלאל.

 

 

בין התאריכים [[9 במרץ]]-[[1 באפריל]] [[1924]] הוצגה תערוכת יחיד ל[[ראובן רובין]] במגדל בארגונה של אגודת האמנים. למרות שלא הייתה זו כאמור תערוכה היחיד הראשונה, הרי שהתהודה שקיבלה תצוגה זו הפכה אותה לאירוע משמעותי בתרבות העברית של אותה עת. בתערוכה הציג רובין ציורים ובהם סממנים מזרחיים וחלוציים, המושפעים גם מסמליות [[נצרות|נוצרית]]. בין העבודות בלט ה[[טריפטיכון]] "[[פירות ראשונים]]" ([[1923]]). [[חיים נחמן ביאליק]], שצפה בתערוכה, העיר כי יצירה זו "מסמלת באופן בולט את הדבר ההולך ומתהווה ונוצר כאן בארץ מתוך ייסורים ועונג אין קץ..."<ref>ראו: יגאל צלמונה, '''100 שנות אמנות ישראלית''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 58.</ref>