ויקיפדיה

קרלוס מנואל דה סספדס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
סיום
שורה 1:
[[קובץ:Carlos Manuel de Cespedes.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דה סספדס]]
{{בעבודה}}
 
'''קרלוס מנואל דה סספדס דל קסטיליו''' ([[18 באפריל]] [[1819]] - [[27 בפברואר]] [[1874]]) היה לוחם חופש [[קובה|קובני]] הנחשב ל[[אבי האומה]] הקובנית.
שורה 5:
דה סספדס נולד בעיר [[באיימו]] (Bayamo) שבמזרח קובה. בנעוריו למד בתיכון ב[[עיר בירה|בירה]] [[הוואנה]], שבמערב המדינה, ומשם המשיך ללימודים באוניברסיטת האוואנה. לאחר מכן למד באוניברסיטאות [[ברצלונה]] ו[[מדריד]] והשלים [[דוקטורט]] ב[[משפטים]]. לאחר שלקח חלק בהתקוממות שנכשלה נגד השלטון בספרד, אחריה נאלץ לעזוב את המדינה, וכתום שנה של נדודים באירופה שב לקובה ב-[[1844]] והתיישב בעיר הולדתו.
 
בקובה הושפע מרוחות אנטי ספרדיות, ובשל התבטאויות אנטי ספרדיות משלו ריצה תקופת מאסר וגורש מעירו. ב-[[10 באוקטובר]] [[1868]] הכריז דה סספדס על עצמאותה של קובה ממקום מושבו באחוזתו לה דמאחאגווה (La Demajagua) בעיירה יארה (Yara) שבמזרח קובה שבה היו לו מטעי [[קנה סוכר]]. הכרזה זו נודעה בשם "קריאת יארה" (Grito de Yara). דה סספדס שחרר את [[עבד]]יו והזמינם להצטרף להתקוממות נגד ספרד, וב[[מנשר]] שפרסם קרא לעצמאות מלאה לקובה, זכות בחירה לכל ושחרור העבדים. הוא אף ציין שהממשלה הספרדית היא שעוררה בהתנהגותה את התקוממות, בין השאר בשל המיסוי המופרז שהנהיגה, שחיתותה, הדרתה את הקובנים ממשרות ממשלתיות ופגיעתה בחופש הדת. בכך ירה את יריית הפתיחה של [[מלחמת עשר השנים]] עם ספרד. דה סספדס כיהן כנשיא וכראש המטה הכללי בממשלה הזמנית שהוקמה לאחר מכן, וב-[[10 באפריל]] בשנה הבאה נבחר לנשיא הרפובליקה של קובה עם כינונה.
בקובה הושפע מהתפתחותה של תנועה אנטי ספרדית חזקה וזנח למענה את העיסוק בעריכת דין ובשל התטאויותיו בעדה נעצר וגורש מעירו. ב-[[10 באוקטובר]] [[1868]] יצא דה סספדס בהכרזתו ההיסטורית שנודעה בשם "קריאת יארה" (Grito de Yara), ובכך ירה את יריית הפתיחה של [[מלחמת עשר השנים]] עם ספרד. בהכרזה זו, שנעשתה בעיירה יארה שבמזרח קובה, בה החזיק דה סספדס במטעי [[קנה סוכר]], הוא קרא להתקוממות שמטרותיה השגת עצמאות מלאה מספרד, זכות בחירה לכול ושחרור העבדים. בהזדמנות זו שחרר דה סספדס את עבדיו והזמינם להצטרף להתקוממות.
 
בראשית המלחמה הייתה יד המתקוממים על העליונה, אך כעבור זמן התגברו הספרדים. דה סספדס הודח מתפקידו עקב מחלוקות פנימיות בהפיכה ב-[[1873]], וכעבור כשנה נקלע ל[[מארב]] של חיילים ספרדים, ונהרג. המלחמה הסתיימה עם הסכם סנחון (Zanjón) ב-[[1878]]. המורדים לא השיגו עצמאות, ואף לא את שחרור העבדים, למעט אלה שלחמו בשורותיהם.
ב-[[10 באפריל]] בשנה הבאה נבחר לנשיא הרפובליקה של קובה.
 
לדה סספדס היו שבעה ילדים משלוש נשים שונות. בנו השני מאשתו השנייה, [[קרלוס מנואל דה סספדס אי קווסאדה]] (Carlos Manuel de Céspedes y Quesada), כיהן תקופה קצרה כנשיא קובה בשנת [[1933]].
בתוך קובה התארגנו שתי קבוצות ללחום זו בזו, האחת, זו של סספדס, במזרח האי, והשנייה במערבו. אל סספדס הצטרפו בעלי מטעי [[טבק]], [[חקלאי]]ם, [[מולטים]] וקומץ עבדים. מנגד הצטרפו לכחות הספרדיים בעלי מטעי קנה סוכר שנזדקקו לעבדים רבים. בתחילה הייתה יד המתקוממים על העליונה, אך כעבור זמן התגברו הספרדים. עקב מחלוקות פנימיות הודח דה סספדס מכהונתו בהפיכה ב-[[1873]]. כעבור כשנה נקלע סספדס ל[[מארב]] של חיילים ספרדים, ונהרג.
 
המלחמה הגיע אל סיומה עם הסכם סנחון (Zanjón) ב-[[1878]]. השגם של המורדים היה שחרור כל העבדים שלחמו לצדם; אך את שחרור כל העבדים, ועצמאות, לא השיגו. עם זאת הלקחים שנלמדו במלחמה זו יושמו ב[[מלחמת העצמאות הקובנית]] בסוף המאה שבה השיגו המורדים הקובנים את כל מבוקשם.
 
דיוקנו של דה סספדס מתנוסס על שטר של מאה [[פסו קובני]], ובמחוז [[קמגואיי]] ישנה עיירה הנקראת על שמו: קרלוס מ. דה סספדס.
 
{{DEFAULTSORT:סספדס, קרלוס מנואל דה}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קרלוס_מנואל_דה_סספדס"