מזרחנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliav.fenig (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
המחקר האירופי על האזור שכונה בעבר "המזרח" (האוריינט), הונע בראשיתו בעיקר ממוטיבציה דתית. המחקר הבלשני של שפות האזור קדם למחקרים בנושאים האחרים, הכתבים הערביים והתרגומים לערבית של כתבים יוונים היו מקור חשוב ביותר בימי הביניים ללימוד רפואה ופילוסופיה. החל מהעידן הקולוניאלי, סיבות פוליטיות וכלכליות עודדו גידול במחקר האקדמי אודות נושאים אחרים כמו היסטוריה, דת, תרבות וחברה. במאה ה18 הארכיאולוגיה הפכה להיות החוליה המקשרת בין המזרחנות לבין הציבור הרחב באירופה, אוצרות ארכיאולוגיים מהמזרח החלו למלא את המוזיאונים באירופה. המחקר המודרני הושפע משני דברים עיקריים, האחת הייתה ההקשר האימפריאליסטי והאינטרסים שהניעו את המחקר. השפעה נוספת נבעה מהדימוי האקזוטי של "המזרח" בעיני כותבים והוגים אירופים, רעיון הבא לידי ביטוי בתזה המשפיעה "אוריינטליזם". במאה האחרונה חוקרים הבאים מהאזור הנחקר השתלבו בשדה המחקר והשפיעו עליו רבות.
▲התחום עוסק ב[[היסטוריה]], [[שפה|שפות]], [[ספרות]], [[אמנות]], [[חיי יומיום]], [[מנהג]]ים, [[פוליטיקה]], [[דת]]ות, [[פילוסופיה]], [[מדעים]], [[משפטים|משפט]] ועוד. העוסק בנושא מכוּנה "'''מזרחן'''".
תחום לימוד זה התפתח כתחום מחקר מדעי עם התפתחות האוניברסיטאות המחקריות ב[[אירופה]] ובצפון-אמריקה במהלך המאה ה-19. המושג "מזרחנות" הפך להיות שנוי במחלוקת בשנים האחרונות. כך למשל [[אדוארד סעיד]], בספרו "אוריינטליזם" משנת [[1978]] טען כי התחום איננו אקדמי נייטראלי, אלא מושפע ממושגים ותפיסות [[אירופוצנטריות|אירופוצנטריים]] [[העולם המערבי|מערביים]]. מוסדות אקדמיים רבים מעדיפים כיום את הכינוי "'''לימודי מזרח תיכון'''", אך ישנם גם אוניברסיטאות שונות כמו [[אוניברסיטת אוקספורד]] הממשיכות במסורת המקובלת.
| |||