מבצע בן עמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מג"ד גדוד -> מפקד גדוד
שורה 5:
לפי [[החלטת החלוקה]] מ-[[29 בנובמבר]] [[1947]] נועד [[הגליל המערבי]] להיות בתחום המדינה הערבית ב[[ארץ ישראל]].
 
ב-[[9 במאי]] [[1948]] הגיעה ידיעה [[מודיעין צבאי|מודיעינית]] למטה הכללי ובה נאמר כי הצבא הלבנוני יפלוש מכוון [[ראש הנקרה]] ויתקיף את [[חניתה]] בד בבד עם פלישת הצבא ה[[סוריה|סורי]]. שני הצבאות תוכננו להפגש ליד [[הקריות]] ולהמשיך משם דרומה לכיוון [[חיפה]]. כן נמסר כי הצבא הלבנוני תפס עמדות על החוף ולרשותו [[תותח|תותחים]] ושיריוניות. כדי למנוע סכנה זו ולהיערך לפלישה, הוחלט כי יש להתחיל מיד במבצע לפריצת הדרך לגליל המערבי, שתאפשר העברת מזון ואספקה ליישובים אילון, חניתה ומצובה, לפנות את הילדים ממשקים אלה, לטהר את השטח מכוחות ערביים ולהסיר את המצור מעל [[נהריה]]. ההכנות למבצע נוהלו בסודיות כי הבריטים שלטו באזור. המבצע כונה בהתחלה "מבצע אהוד" ורק בסיומו, ביום הכרזת המדינה, שונה שמו ל"מבצע בן עמי" על שם [[בן עמי פכטר]], [[מג"ד]]מפקד גדוד 21 של [[חטיבת כרמלי]] שנפל ב[[שיירת יחיעם]].
 
תוכנית המבצע הייתה לפרוץ בשיירה נושאת אספקה ותחמושת מקיבוץ [[עין המפרץ]] צפונה, לעקוף את [[תל עכו]] ממזרח לאחר שייכבש, להמשיך צפונה וביחד עם כוח שיונחת מהים, לכבוש את הכפר הערבי [[א-סמריה]] ולהיכנס לנהריה. משם להמשיך צפונה, לכבוש את הכפר [[א-זיב]] ואת משטרת אילון וכן את הכפר [[אל-באסה]]. הכוחות שרוכזו למבצע היו שיירה של 25 מכוניות אספקה, שישה [[אוטובוס]]ים משוריינים ועשרה משוריינים. כוח אחד עלה על ספינה ב[[חיפה]] במטרה לנחות בחוף [[שבי ציון]]. מטה הפעולה הגיע דרך הים לנהריה בפיקודו של מפקד חטיבת כרמלי [[משה כרמל]].