נייר טישו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 49:
תעשיית ממחטות הנייר, עושה ככל יכולתה כדי למזער את הנזקים לסביבה. 46.5% מחומרי הגלם בתעשיית הנייר הם חומרים ממוחזרים. התעשייה עושה שימוש בדלק ביולוגי (כ-50% מהאנרגיה העיקרי שלה) המהווה חיסכון גדול מאוד באנרגיה. צריכת האנרגיה של תעשיית הנייר ירדה ב-16% וצריכת החשמל ירדה ב-11%, בשל אמצעים שננקטו, כגון שיפור תהליכי הטכנולוגיה ושימוש בחום ובלחץ משולבים (CHP). פליטת [[פחמן דו-חמצני]] מ[[דלק מאובנים|דלקים מאובנים]] ירדה ב25% עקב השינויים בתהליך הייצור הקשורים בשימוש ובניצול מוגבר של דלק דל בפחמן. מעבר לכך, רוב מוצרי הנייר מבוססי עץ, מוחזרו לשימוש נוסף ולייצור דלק אורגני.
 
EDANA, גוף הסחר של תעשיית מוצרי ההיגיינה הסופגים הלא ארוגים (הכוללת מוצרים כגון מגבונים ביתיים לשימוש בבית), דיווחהחל לדווח מדי [[שנה]], מאז [[2005]] על הביצועים הסביבתיים של התעשייה. ההשפעה שלהשפעת התעשייה על הסביבה. היאמהנתונים למעשהניתן קטנהללמוד יחסית. לדוגמה,כי פחות מאחוז אחד ממוצרי ה[[עץ]] המסחריים זיהם את הסביבה. בנוסף,וכי אחוז הפסולת המוצקה התעשייההלא עירונית, תורמתהוא פחות מ-0.5%. פסולתגם מוצקההפסולת ועדהעירונית המוצקה (MSW), מגיעה ל[[מקסימום]] של 2% [[פסולת]] מוצקה עירונית (MSW)בלבד. זהו נתון מרשים ביחס לניירות רגילים (דפים למדפסת, לדוגמא), פסולת [[גינה]] ופסולת [[מזון]], שבהם אחוז הפסולת המוצקה נע בין 18 ל-20 אחוזים.
 
כיום יש כבר עניין רב בשימוש בסיבי נייר ממוחזרים כדי לייצר נייר חדש למוצרי טישיו. עם זאת, השאלה אם שימוש זה תורם לסביבה יותר מאשר ייצור נייר באמצעות סיבים חדשים נשארה פתוחה. מתוך ממצאים של המחקרים עולה שישנם יתרונות וחסרונות סביבתיים הן בשימוש בסיבים חדשים והן בסיבים ממוחזרים.