שכונת אחווה (תל אביב) – הבדלי גרסאות

מקימיה היו יהודים [[אשכנזים]] שומרי מסורת ואמידים למדי, שהיו חברים ב[[אחווה (אגודה)|אגודת אחווה]]. אגודה זו הייתה [[ארגון]] אחוותי-[[דת]]י ששם לו למטרה לקדם עזרה הדדית וקיום ממשי של [[מצוות]] "[[ואהבת לרעך כמוך]]". השכונה הוקמה בצורה מאורגנת ומרווחת, ובתיה הוקפו בחצרות קטנות. הדיירים הקימו בית לכבוד הרב קוק [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ברחוב אחווה 21. הרב קוק שהתגורר בבית חצר בשכונת נווה שלום, לא קיבל את המחווה מצד תושבי אחווה, ואמר "די לי שהגעתי לארץ ישראל, תעזרו לאחיכם היהודים העולים לארץ ישראל, ואין להם אפשרותם ללון ולו לילה אחד". אנשי אחווה לקחו את דבריו ברצינות, והחליטו להקים את מרכז הקליטה הראשון בארץ ישראל "בית הכנסת אורחים" היום המרכז הקהילתי של נווה צדק. את הבית שבנו עבורו באחווה בחרהפך להפוךלבית אתדין הרבני.
כיום הבית המרווחבאחווה לביתנתון דיןלדיונים הרבנימשפטיים, אם יקבעו שהיה זה ביתו הפרטי של הרב קוק, ניתן יהיה למכור אותו לגורמים פרטיים. כמוואם כןייקבעו שהבית היה בית הדין הרבני, כלומר מבנה ציבורי, חייב הוא להפוך למבנה ציבור.

בהשראת הרב הנערץ הקימה האגודה בשכונה מוסדות ציבור, ובהם [[בית כנסת]] ו[[תלמוד תורה|חדר]] בו למדו התלמידים ב[[עברית]]. זה היה לימים ל[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|בית ספר תחכמוני]] שעבר ל[[רחוב לילינבלום]] בתל אביב.

בית המדרש החב"די המצויין בציטוט עומד עד עצם היום הזה. חלונותיו אטומים. ובית