פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
 
רחובותיה הראשיים של השכונה, הם רחוב גאולה (כיום רחוב מלכי ישראל), "רחוב יחזקאל", ו"רחוב ישעיהו". בנוסף, נקראו שמות רחובות כרם אברהם על שמות [[נביא|נביאי]] [[תרי עשר]]: [[הושע הנביא|הושע]], [[יואל]], [[עמוס]], [[מיכה]], [[נחום]], [[יונה הנביא|יונה]], [[עובדיה]], [[חבקוק]], [[צפניה]], [[חגי]], [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.
 
== היסטורייה ==
 
השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי [[אברהם חסידוף]], יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים [[אהרון שלוש|אהרון]] ו[[משה שלוש]] אדמות מבית היתומים הגרמני [[מחנה שנלר|שנלר]] הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.
במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים ה[[יהדות חרדית|חרדיים]] בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. [[חסידות גור]] קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה ל[[מחנה שנלר]]. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ו[[שטיבל|שטיבלך]] בשכונה, כמו [[חסידות סאטמר]], [[חסידות בויאן]], [[חסידות באבוב]], [[חסידות ראדזין]], ו[[חסידות אשלג]]. ישיבה ידועה בשכונה היא "[[ישיבת חברון]]-גאולה".
 
חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת [[מאה שערים]] ו[[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], מזוהה כיום עם שכונת מאה שערים. מרכזה של שכונת גאולה הוא רחוב מלכי ישראל ו[[כיכר השבת]], המהווה צומת חשוב בירושלים, ומזוהה עם מאבקי השבת של שנות החמישים. בעשור האחרון הפך צביון השכונה למסחרי מאד, ויש עזיבה של תושבים לטובת הפריפריה. במקומם נכנסים בתי עסק רבים.
 
מרכז השכונה הוא רחוב מלכי ישראל ו[[כיכר השבת]], המהווה צומת חשוב בירושלים, ומזוהה עם מאבקי השבת של שנות החמישים.
 
בעשור האחרון הפך צביון השכונה למסחרי מאד, ויש עזיבה של תושבים לטובת הפריפריה. במקומם נכנסים בתי עסק רבים.
 
== גלריית תמונות ==