חטיבת המחקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏הצלחות: הסרת ספקולציות
שורה 14:
 
בניגוד למקובל במדינות [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] אחרות, בהן מופקד המודיעין הצבאי על תחומים צבאיים בלבד, בעוד תחומים שאינם צבאיים והערכת המודיעין הלאומית נמצאים תחת אחריותם של גופי מודיעין אזרחיים, בישראל אחראית חטיבת המחקר גם על התחומים הלא צבאיים, לרבות תחומים כלכליים, אסטרטגיים ומדיניים. [[הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק]] התייחסה למצב אנומלי זה בדו"ח שפירסמה בחודש מרץ [[2004]], ובו המליצה, בין היתר, על העברתם של תחומים מדיניים-אסטרטגיים מסוימים ותחומים לא-צבאיים הנתונים כיום לאחריות אמ"ן לגורם מודיעיני אזרחי.
 
==הצלחות==
 
על פי פרסומים זרים הפציצה ישראל בספט' 2007 כור גרעיני סודי במזרח סוריה, שהוקם על ידי צפון קוריאה. הפצצת הכור חייבה, קרוב לוודאי, עבודת מודיעין מדוקדקת של חטיבת המחקר, כחוד החנית של קהילת המודיעין, בהבנת האיום ומשמעותו, בניתוח אפשרויות הפעולה והתגובות הצפויות להן. פעולות דומות המיוחסות למדינת ישראל, ומהוות הצלחות אופרטיביות מרשימות אל מול אויביה, מחייבות גם הן הערכות מודיעינית מדוקדקת ותכנון אופרטיבי הנשען על ניתוח המידע המודיעיני.
 
חטיבת המחקר תומכת באופן יומיומי את קבלת ההחלטות האסטרטגית, האופרטיבית והטקטית במדינת ישראל. היא מעבירה ניתוחים יומיומיים לקברניטי המדינה, הן בכתב והן בעל פה, במגוון פרסומים שונים. לפיכך, כל הצלחה ישראלית בטחונית נשענת במרבית המקרים גם על השיח עם המודיעין בכלל וחטיבת המחקר בפרט. נושא לא מוכר בדרך כלל, הוא הקשר של המודיעין לפרויקטי פיתוח טכנולוגיים ישראליים. כך, למשל, על מנת לפתח מערכת יירוט חדשנית ופורצת דרך כדוגמת מערכת "החץ", נדרש ליווי מודיעיני רצוף המסייע למפתחי המערכת בשאלות הנוגעות לאיומים הטכנולוגיים איתם אמורה המערכת להתמודד.
 
==כשלונות==