גן חיים – הבדלי גרסאות

בראשית [[שנות השלושים של המאה העשרים|שנות השלושים]], החליטה קבוצה של כ-25 פועלים בפרדס גן חיים להתארגן כדי לרכוש יחד אדמות במקום לצורך התיישבות. בשנת 1932 שילמו ל[[יהושע חנקין]] דמי קדימה עבור 500 דונם שנרכשו אז באזור, אולם לבסוף האדמה נמכרה לקבוצה אחרת ודמי הקדימה הוחזרו להם. בשנת 1934 קיבלו 66 דונם מ[[הקרן הקיימת]] שהספיקו למשק עזר של 2.5 דונם לכל מתיישב ורכשו עוד 60 דונם במחיר של 30 לא"י לדונם{{הערה|בדמעה יקצורו, עמ' 225}}. הנהלת פרדס גן חיים מכרה להם עוד 136 דונם במחיר הקרן כמעין פיצויי סיום עבודה. הקרקעות נרשמו כולם על שם הקרן הקיימת במסגרת עסקה בה הקרן הקיימת סייעה למתיישבים. השטח חולק ל-25 חלקות של כ- 10 דונם ובאוגסט 1935 הונח [[אבן פינה]] לבתים במושב{{הערה|{{דבר||אבן פינה למושב עובדים גן חיים|1935/08/26|03115}}}}. בחודש מאי [[1936]], עלו על הקרקע 25 המשפחות הראשונות והחלו בבניית הבתים והמשקים. לקראת סוף 1936 כבר עמדו במקום 19 בתים{{הערה|{{דבר|י. שפירא|מושבי העובדים והארגונים בתרצ"ו|1936/10/02|00500}}}}. מנהל פרדס גן חיים סייע למתיישבים בהקמת גן ילדים ומרפאה ובמתן ערבויות להלוואות שלקחו{{הערה|{{דבר||מסיבת פרידה לא. ש. אורלנס|1937/11/11|00305}}}}. במהלך [[המרד הערבי הגדול]] בוצעו מספר התקפות ירי על המושב{{הערה|{{דבר||הודעות הממשלה|1936/07/11|00104}}{{ש}}{{דבר||יריות על גן חיים ושדה וארבורג|1938/08/18|00114}}}}. בשנת 1940 המושב היה עדיין שקוע בחובות על כספים שהוצאו לקדיחת באר ובניית הבתים ואנשים פנו בקריאה לקבל סיוע מהמוסדות הלאומיים לצורך הרחבת המושב כדי שיישא את עצמו כלכלית. כן עלה הרעיון לאחד את המושב עם מושב [[צופית (מושב)|צופית]] הסמוך{{הערה|{{דבר|יוסף שפירא מנהלל|מושב גן חיים|1940/12/25|00206}}}}.

 

 

==קישורים חיצוניים==