גן חיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
בשנת 1927 התארגנה קבוצת משקיעים יהודים מניו אינגלנד{{הערה|{{דואר היום||ראיון עם מזכיר המשלחת האמריקנית|1927/04/11|00307}}}}, ביוזמת [[חיים ויצמן]] ואחרים ורכשה 1,500 דונם לצורך הקמת פרדס גן חיים. הנטיעות במקום החלו בשנת 1928{{הערה|{{דבר||חגיגת נטיעה בגן חיים|1930/03/16|00403}}}} והתבצעו בשיטה של נטיעה על כנות ישירות בפרדס. בעת הנטיעה נטעו עצים במרחקים של חמישה מטרים זה מזה, 40 עצים לדונם{{הערה|שם=קתור|{{דבר|ישעיהו קן תור|נטיעה על כנות או מורכבים|1959/12/04|01106}}}}. המנהל הראשון של הפרדס היה משה נלסון{{הערה|{{מעריב|ג. שרוני|כאשר מחמוד פאוזי בא לביקור בגן חיים|1970/11/02|01701}}}}.
 
בפרדס הועסקו פועלים, חלקם התגוררו במקום{{הערה|{{דבר||גן חיים|1930/06/23|00201}}}} והשאר הגיעו לעבודה מדי יום מ[[כפר סבא]]. בזמן [[מאורעות תרפ"ט]] נתבקשו הפועלים לעזוב את המקום על ידי קצין ממשטרת טול כרם, אך הם סרבו והתברר שהדרישה לא היתה על דעת השלטונות{{הערה|{{דבר||בדבר דרישת הפינוי של גן חיים|1929/09/08|00400}}}}. עם זאת, המקום סבל מגניבות בזמן המאורעות{{הערה|{{דבר||בסביבה הערבית|1930/01/24|00401}}}}. בספטמבר 1930 היו בגן חיים 1500 דונם נטועים, בהם טיפלו כ-100 עובדים{{הערה|{{דבר||גן חיים|1930/09/01|00312}}}} ועוד 300 דונם היו בשלבי הכשרה לנטיעה. על פי התכנית היתה כוונה להגיע ל-3000 דונם שנטעו בחלקות של 10 דונם כל אחת לצורך מכירה למתיישבים. בפרדס התארגנה היוזמה הראשונה בארץ ישראל של ביטוח אבטלה, כאשר העובדים קבעו ביניהם סיוע של אלו שהשיגו עבודה בעונות המתות לאלו שלא מצאו עבודה{{הערה|גוהן גל, האומנם נטל מרצון?, עמ' 68, 226}}.

הפרדס הצליח יפה ונשא רווחים. בשנת 1935-1934 הוציא הפרדס 20,618 תיבות פרי{{הערה|{{דואר היום||האספה השנתית של "פרדס"|1935/01/07|00500}}}}. לאחר כ-20 שנה דולל הפרדס ל-20 עצים לדונם בגלל גידול העצים{{הערה|שם=קתור}}.
 
===מושב עובדים===