קהילה רצונית – הבדלי גרסאות

המושג '''קהילות רצוניות''' (באנגלית Intentional Communities) הוא שם כולל ל [[קומונות|קומונה]], [[קיבוצים|קיבוץ]], [[אקוכפרים|אקוכפר]] (Ecovillages), [[בתיפים|בתיף]] (Cohousing), קרנות מגורים (Residental Land Trusts), [[קואופרטיבי דיור|קואופרטיב דיור]], וצורות אחרות של חיים בשיתוף. בקהילות אלו, לחברים יש [[חזון]] [[שיתוף|משותף]] והם מתחלקים באחריויותבתחומי האחריות ובמשאבים.

צורה מפורסמת של קהילה רצונית היא ניהול בתי-עסק או פרנסה בצורה שבטית יותר על-ידי לקיחת חלק ב[[קואופרטיב]] עובדים, ברמה זו או אחרת של שיתוף (לדוגמה: הקואופרטיב [[אגד]] לפני הפרטתו), החל מבעלות משותפת וכלה בחברה אוטונמיתאוטונומית מבחינה כלכלית ותרבותית (כדוגמת [[תנועת בוגרים|תנועות הבוגרים]] בישראל).<BR>

צורה אחרת הינה המעבר להתיישבותל[[התיישבות]] קהילתית, גם היא ברמה משתנה של שיתוף (כדוגמת הקיבוץ). כמו כן, קיימים צירופים רבים של שיטות שונות (כדוגמת היחס של [[ההסתדרות]] ו[[ההתיישבות העובדת]]).

קיימות גישות רובתרבות לקיום קהילה רצונית, אשר לרוב משולבות זו בזו. הגישות העיקריות הן:

על פי תפיסה זו, כפי שבעליש[[בעלי-חיים]] אחרים חיים בלהקות, קבוצות, עדרים וכיו"ב, כך אנשים חיו וחיים ב[[שבטים|שבט|שבטים]] במשך מליוני שנים לפני שמרביתם עברו לחיים [[אירגון|מאורגנים]] בערך לפני עשרת- אלפים שנים. יש הסבורים שחיים בחברהב[[חברה]] מאורגנת אינם טבעיים ולא משרתים את צרכיו של [[המין האנושי]] או של [[כדור- הארץ]] ומנסים למצוא דרכים חדשות להגיע לחיים שבטיים יותר.

תפיסה נאטורליסטית קיצונית שואפת להחזיר גם את שיטות הייצור לצורתן הקדומה, וקוראות לסיפוק הצרכים ישירות מן הטבעה[[טבע]]. גישוגישות מתונות יותר משאירות את צורות הייצור על טיבן, אך משתיתות את מערכות היחסים ביניהן על קשרים [[ביורוקרטיה|בלתי פורמליים]] במידה משתנה.

הקהילה הרצונית, לגישה זו, הינה נסיון להשתית את החברה האנושית על יסודות אחרים, שלא מתוך התחרות החיצונית. רעיון זה הינו מקביל לרעיון ה[[מהפכה]], אך בניגוד אליו, בונה את החברה "מלמטה למעלה", ולא "מלמעלה למטה".