מיתון 1966 בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
ראש הממשלה, לוי אשכול, ושר האוצר, [[פנחס ספיר]], ניסו להתמודד עם המצב. ב-[[14 בפברואר]] התחיל המיתון באופן רשמי. ספיר הציג את תקציב המדינה לאותה שנה, ואמר שכדי למנוע את הבעיות (הגירעון, עליית השכר ותקציב הביטחון), הממשלה צריכה להעלות מיסים ולהקטין את תקציבה, או בלשונו: "הגענו למצב שבו חייבת הממשלה להשתמש בכלים שברשותה כדי שעליות השכר הגדולות לא יביאו לזעזועים קשים במשק". מלבד זאת, עוד דברים התרחשו במשק: תקציבי פיתוח צומצמו במטרה לצמצם את רמת הפעילות הכלכלית. [[ייבוא]] [[חומרי גלם]] צומצם. ה[[אשראי]] הופחת. המיסים עלו והתקציב הוקטן.
למרות הצלחת המדיניות לצמצם את הגירעון ולמנוע עלייה ברמת האינפלציה, הרי שהמדיניות גרמה למיתון מלא בשנת [[1966]]. ה[[אבטלה]] קפצה מ3.5% לשיעורי שיא של 11.5%, התוצר הפסיק לצמוח והתחיל לרדת. השקעות חוץ נעצרו, ורמת החיים ירדה. מאמציו של ספיר לשווק את "המיתון" נכשלו. ספיר ואשכול ניסו לטעון שהמדובר במשבר חולף, וכדברי ספיר "הניתוח אינו יכול שלא להכאיב",
בשנת [[1967]], המשבר הגיע לשיאו הקיצוני ביותר, וגם לסופו.
שורה 26:
*ארנון למפרום וחגי צורף (עורכים), [http://147.237.72.174/ArchiveGov/pirsumyginzach/memory/eshkol/eshkollist.htm לוי אשכול ראש הממשלה השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1895- 1969)], ירושלים, גנזך המדינה, תשס"ב.
* {{מעריב|שאול הון|צ'קים באים חתומים - וחוזרים ללא כיסוי...|1966/08/09|01200}}
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
| |||