לוטה לניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: sh:Lotte Lenya |
מ ←חייה: קישורים פנימיים |
||
שורה 10:
בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] הרבתה לניה להופיע על הבימה, בהקלטות ובשידורי [[רדיו]], ביניהם ב"קול אמריקה". תפקיד שמילאה ב[[מחזה מוזיקלי]] של בעלה, "חותם הכויה של פלורנס", בשנת [[1945]] לא התקבל בעין יפה על ידי הקהל בניו יורק והיא פרשה מן הבמה, אך אחרי מות בעלה שודלה לחזור אליה. היא הופיעה ב[[ברודוויי]] ב"יחפים באתונה" ונישאה למחזאי ג'ורג' דייויס.
בשנת [[1954]] זכתה ב[[פרס טוני]] על תפקידה כג'ני בגרסה ה[[אנגלית]] של [[מארק בליצשטיין]] ל"אופרה בגרוש". לניה פנתה להקלטת שירים מימיה בברלין לצד שירים מן התיאטרון האמריקאי. קולה נעשה נמוך בהרבה בהשוואה למה שהיה בתקופת הצלחתה ההראשונה כזמרת. כשהיה עליה לשיר את תפקיד הסופרן ב"[[עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני]]" וב"שבעת החטאים", היה הכרח לערוך טרנספוזיציה לסולמות נמוכים יותר. [[שירה דיבורית]] הייתה מאז ומתמיד שיטת שירה שהתאימה למחזות וייל וברכט, אבל עכשיו הגבירה עוד יותר את תדירות השימוש בה כפיצוי על מגרעות קולה. לניה הכירה בבעייתיות שבדבר; בהקשרים אחרים הקפידה מאוד לכבד כל תג ותו ב[[פרטיטורה|פרטיטורות]] של בעלה המנוח. היא ייסדה את '''מוסד קורט וייל למוזיקה''', לשם ניהול הכנסות ועניינים הנוגעים לזכויות ולהפצת ידע יצירתו של וייל.
לוטה לניה הייתה נוכחת באולפן כש[[לואי ארמסטרונג]] הקליט את "[[מקי סכינאי]]" של וייל וברכט. ארמסטרונג אילתר את השורה "היזהרו ממיס לוטה לניה!" והוסיף את שמה לרשימה הארוכה של קורבנות שהפיל מקי בקרב הנשים שבשיר.
| |||