מיגו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 11832692 של 188.64.204.166 (שיחה) לא מוסיף
שורה 17:
 
*דעה שלישית המאחדת את שתי הדרכים הקודמות בביאורו של כלל המיגו היא דעתו של הרב [[חיים שמואלביץ]], לפיה יש להבדיל לוגית בין הטענה עצמה לבין הסיבות לאמינותה. לביאור זה, הטענה היא הדבר אותו מצפה הטוען לקבל\להשיג באמצעות טענתו, בעוד שהפרטים המציאותיים אותם הוא טוען לאמינותו אינם הטענה עצמה אלא הסיבות לקבלתה או אי קבלתה. משכך, בהינתן מצב בו הטענה תתקבל מסיבה כלשהי, הרי שלטענה זו ישנו תוקף ואמינות גם אם נקט הנותן סיבה אחרת. כך למשל במקרה (ראה להלן) של "פרוע מיגו דמזויף" הרי הטענה עצמה אינה 'שטר פרוע' או 'שטר מזויף' אלא 'איני חייב', משכך, כיון שאם יטען החייב לפטור מסיבה של 'שטר מזויף', תתקבל טענתו גם במקרה של 'שטר פרוע'.{{הערה|שערי חיים, גיטין סימן ז}}
 
* הגדרה נוספת המחדדת את מהות המיגו, כטענה קבילה מבחינה משפטית, הגדיר לאחרונה הרב אברהם שיראזי, בעל ה"מהלכי משפט". לפי דבריו, הבסיס ליצירת המיגו תלוי ב"אומד הדעת" - "אומדנא", לפיו, כאשר בעל הדין טוען טענה גרועה בעוד יכול היה הוא לטעון טענה טובה יותר, או לשתוק, אומד הדעת מורה שאכן בעל הדין טוען טענת אמת. האומדנא הנצרכת לפי דבריו, אינה אומדנא מוכחת, כי אם אומד דעת כלשהו.
 
==דוגמאות למיגו==