מהפכת 1905 – הבדלי גרסאות

בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]] התעוררו אידאולוגיות ב[[רוסיה]] כדוגמת ה[[סוציאליזם]] וה[[ליברליזם]]. ה[[איכר]]ים וה[[צמית]]ים, שהיו רוב רובו של העם, מאסו מאיבאי שיתופם בשלטון. הם הצטרפו לתנועות ליברליות ו[[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] שתמכו בהפלת ה[[צאר]]. אף על פי שהשלטון הצארי אסר פעמים רבות את חברי התנועות הללו, יותר ויותר אנשים הצטרפו אליהן. אלכסנדר השני הנהיג מדיניות של רפורמות שעוררו את זעם ה[[אצולה]], אך בעיני הליברלים והרדיקליים הן היו מתונות מדי. אלכסנדר השני דיכא את חוגי ה[[אליטה אינטלקטואלית|אינטליגנציה]], שעוררו התנגדות עזה כלפיו. ב-[[1 במרץ]] [[1881]] (לפי הלוח הישן) נרצח הצאר, [[אלכסנדר השני קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]], באמצעות [[פצצה]], על ידי איש תנועת [[נרודניה ווליה]] (בתרגום חופשי - "רצון העם").

[[אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה|אלכסנדר השלישי]], יורשו של אלכסנדר השני, חשב את הרפורמות של אביו לליברליות יתר על המידה, ונודע כמנהיג שמרן. הוא גם דיכא את מתנגדי השלטון רבות. את רוב עבודת הדיכוי ביצעה ה[[אוכרנה]], ה[[משטרה חשאית|משטרה החשאית]] בימי [[האימפריה הרוסית]]. כתוצאה מפעילות האוכרנה רבים מן המהפכנים [[הגירה|היגרו]] למערב אירופה, כדי לא להיות יעד לחיסול על ידי המשטר. בעקבות הגירה זו אל המערב, רוסים רבים נחשפו אל ה[[מרקסיזם]]. בעקבות החשיפה למרקסיזם הוקמה המפלגה המרקסיסטית הרוסית ב-[[1884]], אולם היא לא גדלה משמעותית עד [[1898]].