תוכנית בניין עיר – הבדלי גרסאות

'''תוכנית בניין עיר''' או ב[[ראשי תיבות]] '''תב"ע''' היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. המונח "תוכנית בניין עיר" הוא שגור בלשון הדיבור, אך אינו מוכר בחוק, שם הוא מכונה בפשטות "תוכנית" או "תוכנית מתאר". בישראל, הקביעה המשמעותית ביותר בחוק לגבי "תוכנית" היא זו שנקבעה בסעיף 145 בחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965, אשר בה נאמר כי אין לבצע (כמעט) כל פעולה במקרקעין אלא אם כן נתנה הוועדה המקומית היתר לכך, והועדה לא תיתן את ההיתר אלא על פי הקביעות ב'''תוכנית'''. החוק גם מבחין בין כמה סוגים של תכניות, וקובע את ההירארכיה ביניהן: החשובה ביותר היא תוכנית המתאר הארצית, והאחרונה בהירארכיה היא תוכנית מפורטת בסמכות הוועדה המקומית. תוכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים - [[תשריט]] ותקנון, וכן ניתן לצרף אליה מסמכים נוספים הקרויים "נספחים".