אופידום – הבדלי גרסאות

'''אופידום''', '''Oppidum''' (ברבים oppida) היא מילה ב[[לטינית]] שמשמעותה ההתיישבות העיקרית בכל אזור מינהלי של [[רומא העתיקה]]. המילה נגזרת מן הלטינית OB-pedum, "שטח סגור", אולי מהמילה pedóm בשפה ההודו-אירופאית הקדומה (Proto-Indo-European language)) שמשמעה "שטח כבוש" או "טביעת רגל".

[[יוליוס קיסר]] תיאר את [[גאליה]] של שנות ה-50 לפנה"ס והשתמש במונח אופידום לתיאור ריכוזי אוכלוסיהאוכלוסייה גאלים המוקפים בחומה. מקום אליו נמלטו בשעת סכנה ובו ישב השליט המקומי. לפיכך משמש המונח אופידום בימנו לתיאור כל עיר שהתקיימה ב[[מערב אירופה|מערב]] ו[[מרכז אירופה]] לפני התקופה הרומאית. הרומאים השתמשו בתשתית עירונית זו על מנת לבסס את שלטונם. במקרים רבים נדד ריכוז האוכלסין מהגבעה המבוצרת אל המישור בו נמצאת העיר הקיימת עד ימינו אנו.