אליהו יצחק פריסמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספה
שורה 7:
למד בישיבת טלז. כשעזב את הישיבה ליווהו ראש הישיבה, הרב [[יוסף יהודה לייב בלוך]]. בשנת [[תרפ"ח]] ([[1928]]) עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת מרכז הרב. הרב [[אברהם אהרן בורשטיין]] מ[[טבריג]], שהכיר את משפחתו מהשנים שבהן כיהן כאב"ד ריטובה ולימד כתשעה חודשים בישיבת מרכז הרב, אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור.
 
בלט בשקידתו, בבקיאותו, בתפיסתו המבריקה, בהבנתו הישרה והבהירה בתפיסתו מבריקה, ובצניעותו, והיה מהתלמידים שהרב קוק קבע עימם לימוד ב[[חברותא]].{{הערה|ראו הרב [[משה צבי נריה]], 'בשדה הראי"ה', "מבני העליה", [[כפר הרואה]] [[תשנ"א]], בעיקר עמ' 460 ו-463. בסוף הפרק בעמ' 464 כותב הרב נריה כי הרב פריסמן היה מיחידי הסגולה שבדור ומחכמי ישראל הגדולים.}}
 
היה מהעשרה שבחר [[הרב קוק]] כדי להקים את "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" שהתבססו על [[עילוי]]ים מובחרים מישיבתו. בהמשך אף היה במערכת "הלכה פסוקה" על חלק [[חושן משפט]] של [[שולחן ערוך]] ב"מכון למשפט התורה" שהקים הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] שפעל במסגרת "מכון הרי פישל". עבודתו נכללה בכרך הראשון של המפעל שיצא לאור בתשכ"ב. השתתף בכתיבת תיקונים והערות לחלק ב' של "שיטה למועד קטן" לתלמיד רבי יחיאל מפאריש (ירושלים תרצ"ז) ובכתיבת הגהות וביאורים לכרך ד' של '[[ראבי"ה]]' (עם הרב [[שאר ישוב כהן]], שם [[תשכ"ה]]). כתב, ערך ובדק ערכים רבים עבור הכרכים הראשונים של "[[האנציקלופדיה התלמודית]]"{{הערה|ראו ב'בשדה הראי"ה', "מבני העליה", [[כפר הרואה]] [[תשנ"א]], עמ' 463.}}