מוסר השכל – הבדלי גרסאות

מופעיאת מוסר ההשכל נפוציםמוצאים כיום בעיקר ב[[סיפור ילדים|סיפורי ילדים]]. הוא גם מצוי ב[[סיפורי עם]] ומהווה אחד מהמאפיינים שלהם. [[משל]] הוא סוג אחר של יצירה שאף היא ניתנת לתמצות במוסר השכל קצר. ניתן למצוא אותו גם ב[[פואמה|פואמות]], ב[[שיר עם|שירי עם]] וב[[שיר ילדים|שירי ילדים]]. יצירות ספרותיות אמנותיות יותר כגון ה[[רומן]] ומרבית השירים נמנעות בדרך כלל מהכללת מוסר השכל במובן של סיפור שכל תכליתו היא להעביר מסר. רומנים שכן נועדו להעביר מוסר השכל מוקעים מאוד בתרבות המודרנית. ניתן למצוא יצירות כאלו בעיקר לפני [[המאה העשרים]]. דוגמה טובה ומפורסמת לעניין הוא השלטון ב[[צרפת]] שנחרד לאור הפופולריות הרבה שרכש הספר [[מאדאם בובארי]] שנכתב בעקבות סיפורה של אישה נואפת, פרשייה עיתונאית מאותם ימים. הספר לא הוקיע באופן חד משמעי את מעשיה של מאדאם בובארי שנגדו את מוסכמות הצניעות וההתנהגות באותם הימים. תוך זמן קצר נכתב רומן על אותה פרשייה בדיוק רק שהפעם הוא נכתב למטרה אחת - להעביר את המסר שמעשיה של מאדאם בובארי אינם מקובלים.

==מוסרמוסרי השכל בספרות ילדים==

מוסרמוסרי השכל היההיו חלק מסיפורי ילדים במשך מאות שנים, כי לסיפורי הילדים הייתה אז בעיקר תכלית חינוכית ולימודית; הם לא היו לשם [[בידור]] או הנאה. במקרים רבים מוסר ההשכל הובלט במיוחד ובמילים מפורשות, והסיפור הסתיים במשפט כגון "ומוסר ההשכל של זה הוא...". כך הובהר לשומע מה בעצם מלמד הסיפור. לדוגמה, בתום הסיפור [[כיפה אדומה#נוסח האגדה המוכר|כיפה אדומה]] יכול המספר להוסיף "ומוסר ההשכל, ילדים, הוא שאסור לדבר עם זרים!".

בספרות הילדים המודרנית מוסרמוסרי השכל הפךהפכו למיושןלמיושנים, וכשכבר מוצאים אותם בסיפור הכוונה היא בדרך כלל [[אירוניה|אירונית]]. [[לואיס קרול]] העביר ביקורת חריפה על מנהג זה, וכמה מהדמויות בספריו טרודות מאוד במוסרי השכל, מה שמראה כמה הם היו מקובלים באמצע [[המאה ה-19]].