הארי סטאק סאליבן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ עריכה קלה
שורה 1:
'''הארי סטאק סאליבן''' ([[אנגלית]]: Harry Stack Sullivan; {{כ}}[[21 בפברואר]] [[1892]] - [[14 בינואר]] [[1949]]), היה [[פסיכיאטר]] [[אמריקאי]]. סאליבן נמנה עם הנאו-[[זיגמונד פרויד|פרוידיאנים]] ונחשב לאחד ממעצביה של האסכולה ה[[חברה|חברתית]] ב[[פסיכואנליזה]] - יסד את [[הגישה הבינאישית]]. פיתח גם את צדדיה ה[[פסיכיאטריה|פסיכיאטריים]] של הפסיכואנליזה, וניסה ליישם אותה בהתמודדות עם [[סכיזופרניה]].
 
==ביוגרפיה==
שורה 6:
כבר בגיל 16 החל סאליבן ללמוד [[פיזיקה]] ב[[אוניברסיטת קורנל]] בניו יורק. סיים לימודי [[רפואה]] ב-[[1917]] בקולג' ב[[שיקגו]]. תחילה עבד כ[[רופא]] ב[[צבא ארצות הברית]], ובהמשך עבר ל[[פסיכיאטריה]]. הוא ניסה לטפל בחולים [[סכיזופרניה|סכיזופרניים]] ששהו בבית החולים הפסיכיאטרי בו עבד ב[[וושינגטון]], באמצעות [[פסיכואנליזה]] - דבר שלא היה מקובל בתקופתו, בשל ההנחה של [[פרויד]] ואחרים כי מחלות [[פסיכוזה|פסיכוטיות]] לא ניתנות לטיפול פסיכואנליטי. למרות זאת, סאליבן הצליח לטפל בחולים אלו, באמצעות יצירת קשר ואמון איתם ויחסי [[העברה (פסיכולוגיה)|העברה]] טיפוליים שתרמו לשיפור מצבם. הוא טען כי יחסיהם עם הוריהם וסביבתם היוו גורם משמעותי במחלתם, ולכן טיפול בגורם זה באמצעות יצירת קשר העברה בינאישי חיובי עם המטפל, מרכזי גם בריפויים.
 
בשנים [[1923]]-[[1930]] עסק במחקר קליני בבית החולים "שפרד פרת" ב[[בולטימור]], הושפע מהתאוריות של הפסיכיאטר [[אדולף מאייר]] על חשיבות גורמים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] ו[[סוציולוגיה|סוציולוגיים]] בחקר מחלות הנפש. מ-[[1930]] עסק סאליבן בטיפול, לימוד ופיתוח גישת הפסיכואנליזה הבינאישית, המדגישה את חשיבות התחום הבינאישיה[[יחסים בינאישיים|בינאישי]] בהתפתחות [[אישיות]] האדם וביצירת [[הפרעות נפשיות]] אצל אנשים. ב-[[1933]] היה בין מייסדי "William Alanson White Psychiatric Foundation" בוושינגטון, יחד עם [[אריך פרום]], [[קלרה תומפסון]] ואחרים.
בין [[1936]] ל-[[1947]] עמד בראש בית הספר לפסיכיאטריה בוושינגטון, בו הוקנתה הכשרה פסיכיאטרית לבעלי מקצועות טיפוליים שונים מחוץ לתחום הרפואה. ב-[[1938]] ייסד והיה עורך כתב העת המדעי "Psychiatry", בו פורסמו מאמרים חדשניים שניסו לערער את הנחות הפסיכיאטריה והפסיכואנליזה הקלאסיות.
 
שורה 12:
 
==דרכו בפסיכולוגיה==
סאליבן פיתח תאורית אישיות משלו על בסיס נסיונו האישי עם [[פסיכואנליזה]]. הוא שם דגש עיקרי על [[יחסים בין-אישיים]], באומרו כי "לא ניתן לעולם לבודד אישיות מהמורכבות של יחסים בינאישיים שבהם אדם חי ובהם הוויתו", והגדיר את הפסיכואנליזה כחקר הזיקות בין אדם לאדם.
 
סאליבן הכניס משמעות חדשה למושג הפסיכואנליטי הנפוץ [[חרדה]]. לשיטתו, חרדה היא מדבקת. חרדה של מטפל תדבוק בתינוק, וככלל, חרדה תתפתח בעקבות חרדתו של הזולת שאיתו נמצאים בקשר אינטימי. הצורך להפחית חרדה מחייב הימנעות מאינטימיות, אולם אל מולו בא הרצון להימנע מבדידות, ושני דחפים אלו מצויים בעימות.
שורה 32:
הוא זיהה בהתפתחות האדם שבע תקופות כשבכל שלב דגש על נושא בינאישי אחר:
* '''ינקות''' - מהלידה עד תחילת רכישת שפה הפה אמצעי לתקשורת וקליטה פיזית ורגשית. האם מהווה דמות מרכזית.
* '''ילדות''' - 18 חודשים עד גיל 5. עד תחילת המשחק בחברת ילדים אחרים. חשיבה פרטקסית.
* '''נעורים''' - בי"ס יסודי, גילאי 6-8. החברים למשחק בני אותו מין. התמודדות עיקרית ביצירת קשרים עם ילדים אחרים ובהסתגלות לדמויות חדשות.
* '''קדם התבגרות''' -גיל 9 עד 12, עד הופעת נטייה ועניין בבני המין השני. התנסות בעיקר בעלת אופי סינטקסי. חברויות אינטימיות.