תרבית תאים – הבדלי גרסאות

בשנות השמונים של [[המאה ה-19]] פיתח ה[[פיזיולוג]] האנגלי [[סידני רינגר]] (Sydney Ringer) [[תמיסה|תמיסת]] [[יון|יונים]] המכילה [[נתרן]], [[אשלגן]], [[סידן]] ו[[מגנזיום]] המאפשרת את המשך פעילותו של [[לב]] לאחר בידודו מן הגוף - [[תמיסת רינגר]]. במקביל, הפריד ב-[[1885]] [[וילאםוילהלם רוקסרו]] (Wilhelm Roux) חלק מ[[עובר]] [[תרנגולת]] והחזיק אותו ב[[תמיסה פיזיולוגית]] מחוממת למשך מספר ימים, בכך ביסס את עיקרון תרבית התאים. בתחילת [[המאה ה-20]] פרסם [[רוס גרנביל הריסון]] (Ross Granville Harrison) את עיקרי השיטות המשמשות גידול תאים בתאים כאשר הוא משתמש בתאים שהופקו מעוברי [[חולייתנים]].