|
[[קובץ:כתב יד ארפורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון בכתב היד: [[מסכת ברכות]] [[S:תוספתא ברכות א|פרק א']] ({{ציטוטון|מאימתי קורין את שמע...}})]]
'''כתב יד [[ארפורט|אֶרְפוּרְט]]''' (ב[[כתיב]] [[יידיש|ארכאי]]: '''ערפורט''') הוא [[כתב יד (העתק)|כתב היד]] הקדום ביותר הקיים כיום של נוסח ה[[תוספתא]], והוא מתוארך ל[[המאה ה-12|מאה ה-12 לספירה]].{{הערה|יש המציעים להקדים אותו אף ל[[המאה ה-11|מאה ה-11 לספירה]].}} מלבדו קיימים מספר קטעי תוספתא שנתגלו ב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]] שהם אמנם קדומים יותר אולם הם מכילים רק קטעים מועטים מנוסח התוספתא, ועוד שני עדי נוסח עיקריים אחרים, הלא הם [[כתב יד וינה]] בן [[המאה ה-14|המאה ה-14 לספירה]], ונוסח דפוס [[וונציה]] משנת [[1520]]–[[1521]] שהסתמך על כתב יד שאינו קיים תחת ידינו כיום.
==תיאור כתב היד==
כתב היד כתוב על [[קלף]] ב[[כתיבה אשכנזית|כתיבה ]] [[אשכנזים|אשכנזית]] מרובעת קדומה ביותר.{{הערה|1=ראו סקירה מורחבת על סגנון הכתב בדבריו של משה לוצקי, בתוך '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42019&st=&pgnum=6 מבוא לתוספתא]''' מאת [[שאול ליברמן]].}} הסגנון אף הוא סגנון אשכנזי, המאופיין ב[[כתיב מלא]] יתר על המידה. הסופר ממעט ב[[ראשי תיבות]] וב[[קיצור]]ים, וגם את ה[[מספר]]ים הוא מציין ב[[שם המספר|שמם]], ולא באמצעות [[ספרות עבריות]]. לחלק מהמילים (למעלה מ-700) אף נלווים [[ניקוד העברית בת ימינו|סימני ניקוד]], אולם הניקוד אינו משמר את ה[[הגייה|היגוי]] המקורי של הנוסח, אלא משקף את ה[[הגייה אשכנזית|היגוי של בני אשכנז]] באותה התקופה; ומאחר שההיגוי של בני אשכנז אינו מבדיל בין [[קמץ]] ל[[פתח (ניקוד)|פתח]] ובין [[צירה]] ל[[סגול]], השתמש ה[[נקדן]] בחמש [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] בלבד – [[פתח (ניקוד)|פתח]], [[צירה]], [[חולם]], [[שורוק]] ו[[חיריק]], וכמו כן לא נעשה שימוש ב[[חטף|חטפים]].
כתב היד מכיל את נוסח התוספתא על ארבעת סדרי המשנה הראשונים ([[סדר זרעים|זרעים]], [[סדר מועד|מועד]], [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]) במלואם, בהם פרק ב' ב[[מסכת מכות]] שהוא מקור בלעדי לו, מאחר שהוא חסר בשני עדי הנוסח האחרים (כתב-יד וינה ודפוס ונציה). אולם מעט לאחר ארבעת הסדרים הראשונים, באמצע פרק ה' ב[[מסכת זבחים]] שב[[סדר קדשים]], נפסק כתב היד בפתאומיות.{{הערה|כתב היד מסתיים במשפט {{ציטוטון|שחט וקבל על מנת לזרוק את הדם למחר לא פיגל שמחשבה בחוץ בדבר הנעשה בפנים|אמצע [http://kodesh.snunit.k12.il/b/f/f51.htm הלכה ג'] בפרק ה'}}.}}, על אף שהגיליון הבא אחריו שנשאר חלק, היה משורטט ומוכן לכתיבה.{{הערה|1=מדברי משה לוצקי, בתוך: '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42019&st=&pgnum=5 מבוא לתוספתא]''' מאת [[שאול ליברמן]].}}
נוסח התוספתא נפרס על פני 222 דפים, משני צִדי הדף, ובסך הכול 443 עמודים. הקלף משורטט מצידו האחד (כנהוג, לצורך שמירה על שורות ישרות), אולם הוא משורטט בצפיפות יתירה, ויש בכך כדי לרמוז על יוקר הקלף באותם ימים. כתב היד פותח בכותרת [[ברכה]] {{ציטוטון|בשם י"י <small>(אדוני)</small> נעשה ונצליח}}, ולאחריה באים ברהיטות פרקי התוספתא, כאשר בין [[הלכה]] להלכה השאיר הסופר מרווח ברור, ובסיומו של כל פרק השאיר הסופר מרווח של שורה עם הכיתוב {{ציטוטון|סליק פירקא}} ("הסתיים הפרק"). בסיום מסכת הותיר הסופר מרווח כפול של שתי שורות, עם הכיתוב {{ציטוטון|סליק פירקא וסליק מסכתא}} ("הסתיים הפרק והסתיימה המסכת"). ובסיום הסדר מכריז הסופר {{ציטוטון|סליק פירקא וסליק מסכתא וסליק סדר ... אתחיל סדר .... בעזרת [[אלוהים (יהדות)|שדי]]}}. אין בכתב היד מספור של הפרקים או של ההלכות כפי שיש במהדורות ה[[דפוס|מודפסות]], שכן מספור זה הוא פיתוח מאוחר יחסית.
לכתב היד מתווספים עוד ארבעה דפים שאינם קשורים לתוספתא. באחד הדפים נכתב על שני צִדיו בכתב יד שונה פירוש על קטע מ[[מסכת נדה]],{{הערה|סוף פרק ב, תחילת פרק ג'.}} ועל רצועת קלף בעמוד אחר מופיעה רשימת המסכתות שבסדר זרעים-מועד והערה קצרה על אורך הרגע. כמו כן, בעמוד הראשון (העמוד שלפני תחילת התוספתא) נכתב לפי צוקרמנדל שמו של בעל כתב היד, {{ציטוטון|שלי, משה בן משלם הלוי}}.
בדף האחרון של כתב היד מופיע "שטר השלשה", המתאר את [[משכון]] כתב היד תמורת חוב שנעשה בשנת [[1260|1260 לספירה]]. {{ציטוטון|אני יהודה בר שניאור הושלשתי מזאת ה[[תוספתא]] ומן ה[[הלכות אלפסי|אלפיסי]] בין ר' יעקוב בר שמחה הלוי ובין ר' אלעזר בר יצחק הלוי. אם יתן לי ר' יעקוב זהובים אחר כהן [...] עד ה[[שבועות|עצרת]] של זאת השנה, שהיא שנת עשרים לפרט, עלי להחזיר את הספרים האילו לר' יעקוב הלוי או חומש ומחיר שישים בינינו צוריאל בר שלומיאל. ואני אתחייה בזקוק ליתן [...] אשר לוה ר' אלעזר הלוי או לששה שנים לפרט אחר מן דודי(?) או אילו הספרים ואני שליש אשלם להם ביתם קמן יעקוב בר שמחה הלוי הר.}}.{{הערה|[[משה שמואל צוקרמנדל|מ.ש. צוקרמנדל]], ''Erfurter Handschrift der Tosefta'',{{כ}} [[1876]], עמ' 71.}}
==השתלשלות כתב היד עד לימינו==
[[קובץ:כתב יד ארפורט-כריכה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הערת ה[[ספרן]] ד"ר וינקְלֶר (ווינקלער) משנת [[1872]]: "כתב יד זה נחשב לכתב יד של הירושלמי, אבל לאמיתו של דבר הוא כתב יד של התוספתא"]]
מ"ספר זיכרון" עתיק של העיר ארפורט אנו למדים כי {{ציטוטון|בשנת [[1362]] מכר הוועד של העיר [[ארפורט|ערפורט]] מִסְפּר של "יודענביכער" <small>(ספרים עבריים)</small> בעד שלושים וארבע מרקים <small>(מטבע)</small>, הספרים האלה נמצאו מונחים באיזה פינה בבניין הוועד ונשארו לפליטה מן ה"[[אנטישמיות בימי המוות השחור|יודענשלאכט]]" <small>([[פרעות]] נגד היהודים)</small> משנת [[1349]]}}.{{הערה|1=Adolph Jaraczewsky, ''Die geschichte der Juden in Erfurt nebst noten urkunden, und inschriften aufgefundener leichensteine'', [http://books.google.com/books?id=ll8LAAAAIAAJ&vq=34%20mark&dq=Die%20Geschichte%20der%20Juden%20in%20erfurt&pg=PA33#v=onepage&q=&f=false pp. 33-34]}} (בעקבות מגפת [[הדבר השחור]])
בשנת [[1868]] פרסם ד"ר [[אדולף ירצ'בסקי]] את ספרו על תולדות היהודים בארפורט, ושם ציין כי שישה עשר כתבי יד ששרדו מחורבן הקהילה היהודית מונחים בספריית הכנסייה ה[[אוונגליזם|אוונגליסטית]] ב[[ארפורט]],{{הערה|כיום [[:de:Bibliothek des Evangelischen Ministeriums im Augustinerkloster Erfurt|Bibliothek des Evangelischen Ministeriums im Augustinerkloster Erfurt]].}} וכי בין הכתבים ישנו '''כתב יד עתיק על ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]''' (מסומן: N:11 V:12).{{הערה|1=Adolph Jaraczewsky, '''Die geschichte der Juden in Erfurt''', [http://books.google.com/books?id=ll8LAAAAIAAJ&dq=Die%20Geschichte%20der%20Juden%20in%20erfurt&pg=PA117#v=onepage&q=&f=false p.117]}} חוקר [[המשנה]] ו[[התלמוד]] הרב [[זכריה פרנקל]], שעסק באותם ימים בחקר הירושלמי שש על הבשורה, ולצורך כך השיג את רשות הספרייה לעיין בכתב היד – ונדהם בראותו כי אין זה כלל כתב יד על הירושלמי, אלא כתב יד עתיק של התוספתא. את ממצאיו הוא פרסם בשנת [[1870]] בהקדמה לספרו "מבוא לירושלמי".{{הערה|1=זכריה פרנקל, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33101&st=&pgnum=3&hilite= '''מבוא לירושלמי''', עמ' 3].}}
ואכן, בשנת [[1870]] רושם ד"ר וינקְלֶר (Winkler), [[ספרן]] הספרייה האוונגלסטית באותם ימים, על דף הכריכה של כתב היד כי "כתב יד זה נחשב תמיד לכתב יד של ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], אולם לאחר עיון מדוקדק נקבע כי הוא כתב יד של ה[[תוספתא]]".{{הערה|1={{ציטוטון|1={{מונחון|Nach|לאחר, על אף}} {{מונחון|allgemeiner Annahme|הסכמה כללית}} [[התלמוד הירושלמי|der jerusalemitische Talmud]].{{ש}}
G.. {{מונחון|Dr. Jaraczewski|דוקטור ירצבסקי}} {{מונחון|erklärt diesen Codex|תיאר כך את כתב יד זה}} {{מונחון|jedoch|אולם}} {{מונחון|nach reiflichem{{ש}}
Studium|לאחר עיון מדוקדק}} {{מונחון|desselben für|הוא מזוהה כ}} [[תוספתא|die Tosephta]].{{ש}}
[[ארפורט|Erfurt]], d. 1/9.[[1870|70]]{{ש}}
{{מונחון|Winkler|וינקלר}}{{ש}}
{{מונחון|derzeitiger Bibliothekar|הספרן הנוכחי}}}}}} מעל הערתו של וינקלר מופיעה הערתו של [[פאול דה לגארד]] החתום עליה ב[[דצמבר]] [[1871]], בה הוא מתאר מעט את קורות כתב היד ומצבו.{{הערה|1={{ציטוטון|1={{מונחון|Der Ministerialbibliothek|הספרייה הרשמית}} {{מונחון|zu|ב}} [[ארפורט|Erfurt]]{{ש}}
gehörig{{ש}}
Auf meine Kosten neu gebunden, die ...{{ש}}
angefügten {{מונחון|Blätter|דפים}}...[Verb, dienten o.ä.]... als Bezug in de.{{ש}}
... .. .... ........ . Vierhundertfunfzig Seiten.{{ש}}
Goettingen [[דצמבר|December]] [[1871]] [[פאול דה לגארד|Paul de Lagarde]]{{ש}}
Volumen XII{{ש}}
Codex XI}} }}
בשנת [[1879]] מכרה הכנסייה האוונגלית את כתבי יד היהודיים שברשותה לידי [[ספריית המדינה בברלין]], תמורת 5,000 [[מרק גרמני|מרק]]ים.{{הערה|[http://134.76.163.162/fabian?Evangelisches_Ministerium_Zu_Erfurt תיאור המכירה] באתר הספרייה, רשומה 1.15.}} שם הוא שמור עד היום (Or. fol. 1220).{{הערה|פרטים מלאים של כתב היד בספרייה: '''ברלין - ספרית המדינה 1220 FOL.OR''' (וב[[גרמנית]]: ''Berlin - Staatsbibliothek (Preussischer Kulturbesitz) Or. fol. 1220''.}} מיזם משותף עם [[הספרייה הלאומית]] של [[ישראל]] מציע גישה מקוונת לכתב היד, ושיטוט בו לפי מסכתות, פרקים והלכות.
==מהדורות מודפסות==
ר' [[משה שמואל צוקרמנדל]], תלמידו של [[זכריה פרנקל]], שנוכח לראשונה שזהו כתב יד של התוספתא, לקח על עצמו את המשימה להוציא לאור מהדורה מדעית של התוספתא שתתבסס על כתב היד העתיק. לצורך כך הוא נעזר בד"ר אדולף ירצ'בסקי, ששהה באותם ימים בארפורט, אשר העתיק עבורו חלקים מכתב היד. מאוחר יותר הוא הצליח להשיג את כתב היד ב[[השאלה]] למשך שלושה חודשים, שבמהלכם רשם את כל ההבדלים שבין נוסח כתב היד לבין הנוסחים האחרים שהיו נפוצים בדפוס. את מהדורתו הוציא לאור צוקרמנדל בשנת [[1877]], והיא זו שעליה התבססו המדפיסים של [[ש"ס וילנא]] עשור לאחר מכן, במהדורתם הידועה.
ואולם, המהדורה של צוקרמנדל סבלה משיבושים רבים, בין היתר משום שלמעט תחילתו של כתב היד, שאותו העתיק בעצמו, בכל שאר החיבור הוא הסתמך על העתקות לקויות של אחרים.{{הערה|1=שאול ליברמן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42019&st=&pgnum=3&hilite= '''מבוא לתוספתא''', עמ' 3]}} . בשנת [[1955]] הוציא לאור [[שאול ליברמן]] מהדורה מדעית של התוספתא, שנוסח הפנים שלה אמנם מבוסס על כתב יד וינה, אולם נוסחהּ מובא בהשוואה לנוסח כתב יד זה בדיוק מרבי. למהדורתו צירף [[מהדורת פקסימיליה|צילום]] של כל כתב היד המקורי.
==לקריאה נוספת==
* [[שאול ליברמן]], "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42019&st=&pgnum=3&hilite= הקדמה לתוספתא]", בתוך: '''[http://www.hebrewbooks.org/42019 תוספתא כפשוטה]''', ניו יורק: תשט"ו, עמ' 7–12.
==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.seforimonline.org/seforimdb/index.php?table_name=seforim_database&function=details&where_field=id&where_value=272 כתב יד ארפורט]''' להורדה {{PDF}} באתר [http://www.seforimonline.org/index.html ספרים-online]
* '''[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/tosefta/seltimnu.asp?mnusriptnum=1484_0&library=14_0&mishnanum=999&pereknum=999&masecet=1&p=2&libindex=1&manuscriptindex=1&masecetindex=1&perekindex=0 כתב יד ארפורט]''' ב"[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/ אוצר כתבי יד תלמודיים]" של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים.
* '''[http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/form.html כתב יד ערפורט]''' ו[http://www.biu.ac.il/js/tannaim/tosefta/erfurt.html מידע על כתב היד וביבליוגרפיה נבחרת], ב"[http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/ אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית]" של המחלקה לתלמוד ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]
* [http://books.google.com/books?id=JnUwAAAAYAAJ&source=gbs_navlinks_s מהדורתו של צוקרמנדל], ומדף "[http://books.google.com/books?q=+subject:%22Tosefta+(Codex+Erfurt)%22&source=gbs_metadata_r&cad=4 תוספתא - כתב יד ארפורט]" בגוגל ספרים
* מהדורתו של ליברמן ב[http://hebrewbooks.org/advanced.aspx אתר hebrewbooks] (יש להזין בשדה מחבר: "ליברמן, שאול" ובשדה כותר: "תוספתא")
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{תוספתא}}
[[קטגוריה:כתבי יד עבריים]]
[[קטגוריה:ספרי המאה ה-12]]
[[קטגוריה:תוספתא]]
| 