שלום אליהו ננקנסקי – הבדלי גרסאות

 

==תולדות חייו==

שימש כ[[שוחט]] ביישוב מרבק{{הבהרה}} שב[[מחוז תל אביב]]-[[יפו]]. היה אמור לכהן כרבה של [[תל ליטוינסקי]], אך ב[[מוצאי שבת|מוצאי השבת]] הראשונה לאחר בחירתו בין סוף [[אדר ב']] לתחילת [[ניסן]] [[תרצ"ה]], עזב את המקום. העילה לעזיבה הייתה סירובו של אחד התושבים להפסיק לצחצח את [[נעל]]יו בשבת, אף לאחר שהעיר לו הרב על כך. האיש הפסיק אומנם לצחצח את נעליו בנוכחות הרב ננקסקי, לאחר שהרב הוכיח אותו בנועם על [[חילול שבת|חילול השבת]], אולם אחרי שהרב עזב אותו המשיך לצחצח את הנעליים, והרב שם לב לכך. במוצאי השבת אמר שאינו מוכן להישאר במקום שמאחורי גבו של הרב ולאחר [[תוכחה]] ממשיכים לחלל שבת, אף שעזיבת התפקיד פירושה חזרה לחיי [[עוני]] ודחקות.{{הערה|עדות בנו הרב שמעון ננקנסקי. ראו הפרק שהקדיש לו הרב [[משה צבי נריה]] בליקוטי הראי"ה ג' (ב"לקריאה נוספת") וראו במאמר "[http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1789.htm את צנועים חכמה]" על הרב ננקנסקי באתר שורש שהוא מתוך דברי הרב נריה.}}

 

 

כמו כן הוזמן בידי הרב יהושע הוטנר להיות אחד מעשרים תלמידי חכמים שעבדו ב[[מכון התלמוד הישראלי השלם|מפעל הש"ס הישראלי השלם]] שייסד הרב הוטנר, שבמסגרתו יצאו לאור כל הציטוטים בכתבי ה[[ראשונים]] על [[מסכת|מסכתות]] הש"ס שלא בפירושיהם על הש"ס (כמו למשל ציטוטים מה[[תלמוד]] ב[[שו"ת|תשובות]] הראשונים). כפי שסיפר הרב הוטנר, עבודתו של הרב ננקנסקי הייתה החשובה ביותר בזכות בקיאותו בש"ס ובראשונים.{{הערה|עדותו של הרב הוטנר מופיעה בדברי הרב נריה.}}