יעקב כהן (כדורגלן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
מ עריכה
שורה 8:
הוא הוזמן לסגל נבחרת ישראל ושיחק את משחקו הראשון במדי הנבחרת ב-[[4 בפברואר]] [[1976]] מול [[נבחרת דנמרק בכדורגל|נבחרת דנמרק]] (1:0 לדנמרק). השתתף במשחקי הנבחרת ב[[מוקדמות הגביע העולמי 1978 - ישראל|מוקדמות הגביע העולמי 1978]] וב[[מוקדמות הגביע העולמי 1982 - ישראל|מוקדמות הגביע העולמי 1982]]. בסך הכול שיחק ב-19 משחקים בין ארציים וכבש שער אחד (מול דנמרק בפברואר [[1978]] בניצחון 2:0). משחקו האחרון במדי הנבחרת היה משחקה האחרון במוקדמות [[מונדיאל 1982]] בהפסד ל[[נבחרת צפון אירלנד בכדורגל|נבחרת צפון אירלנד]] 1:0 ב-[[18 בנובמבר]] [[1981]] ב[[אצטדיון וינדזור]] ב[[בלפסט]].
 
ב-1979 קיבל הצעה מהקבוצה האנגלית [[ארסנל]] להצטרף לשורותיה. הפועל באר שבע סירבה לשחרר אותו וכהן נכנס לשנה של [[הסגר (כדורגל)|הסגר]] בה היה מנוע לשחק בקבוצה כלשהי ובנבחרת. ב-[[1981]] הוא הפך לשחקן חופשי והחל להתאמן בארסנל. לטענתו, באותה עת היה הסגל בארסנל עמוס בכוכבים וביניהםובהם אף המגן השמאלי של [[נבחרת אנגליה בכדורגל|נבחרת אנגליה]], [[קני סנסום]],. ועקב חששו של כהן שלא יזכה כלל לשחק, הוא העדיף לחתום בקבוצה זוטרה ב[[פרמייר ליג|ליגה האנגלית העליונה]]. קבוצת [[ברייטון אנד הוב אלביון|ברייטון]], שרכשה גם את כדורגלן [[מכבי נתניה]], [[משה גריאני]], הציעה לו חוזה והוא החליט לחתום עליו. עקב קשיים בהשגת רישיון עבודה ב[[אנגליה]] הוא החל לשחק רק במחצית העונה. במשך שנה וחצי שיחק כהן לחלופין בהרכב הראשון וב[[קבוצת המילואים]] ולא זכה להצלחה גדולה.
 
ב-[[1982]] קיבל הצעה לחוזה נדיב מאיש העסקים [[יעקב גניש]], שקנה את קבוצת [[בית"ר תל אביב]], והחליט לשוב ולשחק בישראל. לאחר ששיחק ב[[בית"ר תל אביב]] עבר ל[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]], אשר אומנה באותה עת על ידי [[דוד שווייצר]], וזכה איתה באליפות ב-[[1986]]. עבר ל[[מכבי פתח תקווה (כדורגל)|מכבי פתח תקווה]] בה שיחק בשנים 1986 - 1989 שנה שבה פרש ממשחק. כמו כן, שיחק במהלך הקריירה גם בקבוצות [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]].