עמירם מנור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 19:
'''עמירם מנור''' ([[4 בפברואר]] [[1946]] - [[5 ביוני]] [[1967]]) היה [[טייס]] קרב ב[[חיל האוויר]]
==קורות חייו==
עמירם מנור נולד ב-[[4 בפברואר]] [[1946]] ב[[קיבוץ]] [[דליה (קיבוץ)|דליה]]. את לימודיו התיכוניים עשה במוסד החינוכי שבהרי אפרים. באוגוסט [[1964]] התגייס ל[[צה"ל]] והתנדב ל[[קורס טייס]]. לאחר הקורס הוצב ב[[טייסת 105]] והוכשר כטייס [[סופר מיסטר]].
ב-[[5 ביוני]] [[1967]], יומה הראשון של [[מלחמת ששת הימים]], השתתף בגל התקיפה הראשון של [[מבצע מוקד]] והוזנק כמספר 3 ב[[מבנה (תעופה)|מבנה]] הראשון שהפציץ את שדה התעופה [[כברית]] שממערב ל[[האגם המר הגדול|אגם המר הגדול]] ב[[מצרים]]. שדה התעופה כיברית היה גדול יחסית והיו בו גם [[טייסת|טייסות]] של מטוסי היירוט החדישים [[מיג 21]]. לאחר שמבנה המטוסי הסופר מיסטר הטיל את ה[[פצצה|פצצות]] על המסלולים ביצעו המטוסים יעפי צליפה על מטוסים שהיו בשדה והבעירו אותם. ולאחר מכן פנו מזרחה בדרכם חזרה לישראל כמתוכנן. בדרכם חזרה ניתקלו במטוס תובלה מצרי מדגם [[איליושין 14]]. מנור וטייס נוסף במבנה הפילו אותו בצרור תותחים במשותף. בהיותם מעל ל[[ביר גפגפה]] ב[[סיני]], כשהם קצרים ב[[דלק]] ו[[פגז]]ים נתקלו בזוג מטוסי מיג 21 שהחלו לרדוף אחריהם ולנסות להפילם. הטייסים הנמיכו גובה הטיסה, שחררו את [[מכל דלק נתיק|מכלי הדלק נתיקים]] והגבירו מהירות. הטייסים הזהירו זה את זה מפני המיגים שנערכו ליעפי ירוט וביצעו תמרוני התחמקות חריפים
[[בדואים]] שכנראה הבחינו
▲[[בדואים]] שכנראה הבחינו בצניחתו לכדו אותו ושדדו ממנו את שעונו, את ציודו הכו אותו ו[[רצח]]ו אותו. בסוף המלחמה, לאחר כיבוש [[סיני]] על ידי [[צה"ל]] נמצאה גופתו היחפה שעליה סימני התעללות קשים לא הרחק ממטוסו המרוסק. גופת מוביל המבנה סרן אלכס ערמון שמטוסו התרסק בסמוך לא נמצאה עד היום והוא הוכרז כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.
==השיר לזכרו==
|