מפעל הביבליוגרפיה העברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט'
שורה 30:
* מוסדות המפעל הורכבו מהנהלה, שכללה נציג מכל אחד מן המוסדות שתמכו בו: מוסד ביאליק (שנציגו משה גדרון היה יו"ר), האוניברסיטה העברית (שנציגה היה ד"ר [[קורט וורמן]]) ומשרד החינוך (שנציגו היה [[יוסף שוחט]]).
* מערכת: שכללה את [[גרשם שלום]] – יושב ראש (מילא את מקומו פרופ' [[מלאכי בית אריה]]), נפתלי בן מנחם, ד"ר [[דניאל גולדשמידט]], אברהם מאיר הברמן, ד"ר [[יששכר יואל]] וד"ר ישראל מהלמן.
* מועצת המערכת, שבין חבריה נמנו פרופ' [[בן ציון דינור]] – יו"ר, פרופ' [[אפרים אלימלך אורבך]], פרופ' [[שמואל הוגו ברגמן]], פרופ' [[יהושע ליבוביץ]], הרב [[יהודה ליב הכהן מימון]], פרופ' [[דב סדן]] ורבים אחרים.{{הערה|מפעל הביבליוגרפיה העברית, תשכ"ב}}. המועצה התכנסה לשתי ישיבות ובישיבות אלה התנהל דיון מפורט על עקרונות והיקף המפעל ועל קווי היסוד בבעיות רישום הספרים. הדיון התנהל על סמך שתי תוכניות מפורטות שהגישו אברהם יערי וד"ר מהלמן, שהציעו להרחיב את מסגרת מפעל הביבליוגרפיה ולהכליל בו את מירב הפרטים ההיסטוריים והבבליוגרפייםוהביבליוגרפיים שבכל ספר. זאת לעומת הצעתו של [[שלמה שונמי]], לצמצם את המידע הביבליוגרפי המופיע בכל ספר, על מנת לגמור את המפעל תוך זמן קצוב{{הערה|ג. שלום, הקדמה לחוברת לדוגמה, תשכ"ד}}.
* ועדת מערכת שבראשה עמד גרשם שלום. ועדת המערכת אחראית לפתירת בעיות שלא נפתרו במערכת: קביעת שאר כללי הרישום, פתרון בעיות שוטפות, פיקוח על העבודה השוטפת. ועדת המערכת התכנסה לעשרים ישיבות, בשנים 1963-1960.