סיפור לפני השינה – הבדלי גרסאות

 

לסיפורים לפני השינה יש יתרונות רבים, ל[[הורות|הורים]]/[[בגרות|מבוגרים]] וילדים כאחד. לשגרה קבועה של סיפורים לפני השינה, ב[[שעת השינה]], יש השפעה מרגיעה, וקולו המרגיע של אדם המספר סיפור גורם לילד להירדם בקלות רבה יותר. ההיבט הרגשי יוצר קשר בין המספר לבין המאזין, כאשר לעתים קרובות מדובר בהורה וילד.

סיפורים לפני השינה ניתן לקרוא מתוך [[ספר]] אך בפעמים רבות הסיפורים הם סיפורים בדיוניים שמומצאים על ידי המספר, ולרוב באופן מיידי. אורכו של סיפור הוא לרוב קצר למדי, בין דקה לחמש דקות, וברוב מוחלט של המקרים יש לסיפור סוף טוב. צורה אחרת של קריאה לפני השינה היא באמצעות סיפורים ארוכים יותר, אבל חלוקתם, ובכך יצירת [[קליף האנגר|קליף האנגרים]]. כתוצאה מכך, הילדים יוכלו לצפות לסיפור לפני השינה שלהם באופן קבוע. באופן כללי, שגרה קבועה מטיבה עם ילדים. למרות שלרוב ההורים הם אלו שמספרים את הסיפור, כיום קיימים גם ערוצי [[טלוויזיה]] ותחנות [[רדיו]] שמשדרות סיפור לפני השינה. מכיוון שבתשדירים אלו אין קשר אישי בין המספר לילד, ההשפעות הברוכות על הילד מבחינה רגשית אינן נוצרות.

 

 

 

==ראו גם==