רפאל בשן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חיים אישיים: תקלדה |
+ |
||
שורה 8:
הוא התחנך ב[[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]], עד ש[[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] באופן מתון, היה לחבר ב"[[נוער מזרחי]]" והצטרף למחזור הראשון של [[ישיבה תיכונית|הישיבה התיכונית]] (ה[[פנימייה]]) [[מדרשיית נועם]] [[פרדס חנה]]. היה מעורכי ביטאון הישיבות. הוא לא סיים את לימודיו בישיבה התיכונית, ותחת זאת הלך ללמוד בישיבת "[[מרכז הרב]]" ה[[ציונות דתית|ציונית דתית]] יחד עם [[שמואל אבידור הכהן]] המבוגר ממנו, שאותו הכיר בשן כשהכהן היה מדריך בתנועה.
בגיל 17 החל בשן לעבוד ככתב החדשות בחיפה של עיתון הפלג הקיצוני של [[אגודת ישראל]], "הקול". במקביל כתב בעיתונים נוספים, בהם "[[העולם הזה]]" של [[אורי אבנרי]]. בשלב מסוים התקבל לעבודה כעוזרו של כתב "[[ידיעות אחרונות]]" בחיפה, לאחר שעורך החדשות בעיתון, [[דב יודקובסקי]], המליץ לאחרון לקחת "עוזר". עיקר עבודתו היה כיסוי בתי המשפט. במסגרת עבודתו בחיפה הכיר בשן את אשתו לימים, [[רות בונדי]] (ילידת [[1923]]), [[עולה חדש|עולה חדש]] ([[העלייה ההמונית|עלתה
בשנת [[1950]] הגיע לחיפה ד"ר [[עזריאל קרליבך]], עורך "[[מעריב]]", וצירף את בשן לצוות העיתון. בתוך זמן קצר מאס בשן בדיווח חדשותי, והחל לכתוב סדרת ראיונות בשם "היו בכותרות – היכן הם היום?", שבהם התחקה אחר אישים שהתפרסמו בארץ עד זמן קצר לפני כן, ודיווחים על אודותיהם חדלו להופיע בעיתונים, וכן [[בעל טור|טור אישי]] קטן בשם "פנס כיס", שבו הפנה את המבט לאירועים קטנים וחשף בהם משמעויות נסתרות וסמלים.
שורה 16:
מ-[[1955]] היה בשן חבר מערכת עיתון "[[מעריב]]".
בשנת [[1962]] זכה ב[[פרס סוקולוב]] לעיתונאות.{{הערה|{{מעריב||רפאל בשן, חיים גורי, הרצל ברגר: חתני "פרס סוקולוב" לעתונאות|1962/08/03|00206}}; {{דבר||פרס סוקולוב – להרצל ברגר, לחיים גורי ולרפאל בשן|1962/08/03|00105}}, {{דבר||המשך|1962/08/03|00909}}.}}
בשנת [[1970]] "ערק" מ"מעריב" ל"[[ידיעות אחרונות]]".
במשך 25 שנה ראיין בשן אישים בולטים רבים בישראל ובעולם, בהם [[פוליטיקאי]]ם ומנהיגים (בהם [[דוד בן-גוריון]], [[עזר ויצמן]], [[משה דיין]],{{הערה|{{דבר||ראיון עם משה דיין|1965/03/26|02800}}, {{דבר||המשך|1965/03/26|03000}}.}} [[יגאל אלון]], [[גולדה מאיר]],{{הערה|כ[[שר החוץ|שרת החוץ]]: {{מעריב||"לו נאצר היה מתייעץ אתי"...: ראיון השבוע עם שרת החוץ גולדה מאיר|1960/02/05|01000}}; {{מעריב||אהדה עמוקה בסקנדינביה – ידידות בצרפת: ראיון השבוע עם גולדה מאיר, שרת־החוץ|1961/06/16|01000}}. כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]: {{מעריב||ראש הממשלה גולדה מאיר: "אינני אומרת שרצוי שנהיה לבדנו בממשלה גם אם נזכה ברוב"|1969/10/24|01100}}, {{מעריב||המשך|1969/10/24|02100}}.}} [[אבא אבן]],{{הערה|{{מעריב||עתה מותר לגלות...: ראיון השבוע עם אבא אבן|1960/06/17|01000}}.}} [[אבא הלל סילבר]],{{הערה|{{מעריב||"אני – הציוני האחרון..!": ראיון השבוע עם הד"ר אבא הלל סילבר|1960/03/04|01000}}.}} [[פנחס לבון]]{{הערה|{{מעריב||ממרומי "הקומה החמישית": ראיון השבוע עם פנחס לבון|1960/06/03|01000}}.}}, [[לוי אשכול]]{{הערה|{{מעריב||"יהב המגן יבוטל באמת": ראיון השבוע עם שר האוצר|1957/12/13|01000}}.}}), אנשי צבא (ה[[רמטכ"ל]] [[חיים לסקוב]]{{הערה|{{מעריב||"אם יבוא היום – נכריע אותם בהחלט!": ראיון עם הרמטכ"ל, רב־אלוף חיים לסקוב|1958/09/14|00400}}.}}, [[הרב הראשי לצה"ל]] [[שלמה גורן]]{{הערה|{{מעריב||מיציאת מצרים עד מלחמת בר־כוכבא: ראיון השבוע עם אל"מ שלמה גורן, הרב הראשי לצה"ל|1961/03/31|01000}}.}}), אנשי רוח ו[[אמן|אמנים]]
בספר הראיונות שלו "יש לי ראיון" (תל אביב 1965) פרסם גם ראיון שערך עם עצמו.
בעקבות ראיון עם [[יהורם גאון]] לאחר יציאת הסרט "[[קזבלן]]" הפכו השניים לחברים קרובים.
שורה 32:
==ספריו==
* '''שיחות חולין של וייצמן''' / ראיין, לקט וערך רפאל בשן, ירושלים: הספריה הציונית, תשכ"ג 1963. ("לקט אנקדוטות, אימרות שנונות ואפוריזמים מפי נשיאה הראשון של מדינת ישראל, עם פרקי זכרונות עליו, מפי מקורביו")
* '''יש לי ראיון: ראיונות נבחרים וחדשים''', תל אביב: עם עובד, תשכ"ה 1965.
* '''הנצחון: מלחמת ששת הימים, תשכ"ז 1967''' / העורך: [[אהד זמורה]]; סיפור המערכה: רפאל בשן; הקדמה: [[חיים הרצוג]]; העורך הגרפי: שמואל ברנד, תל אביב: א' לוין-אפשטין, תשכ"ז 1967. (תורגם לאנגלית ולצרפתית)
שורה 38:
בעריכתו:
* [[טוביה פרידמן]] (הצייד), '''15 שנים רדפתי אחרי אייכמן''' (ערוך בידי [[משה מייזלס]] ורפאל בשן), ירושלים: [[אחיאסף]], תשכ"א 1961.
* רות בונדי, אהד זמורה, רפאל בשן (עורכים), '''לא על החרב לבדה: הספור המופלא על גבורת עם ישראל ונצחונו במלחמת ששת הימים''', תל אביב: א' לוין אפשטין, תשכ"ח 1968. (רשימות ומאמרים שנכתבו ערב מלחמת ששת הימים, תוך כדי הקרבות ובעקבות הניצחון; תורגם לאנגלית){{הערה|ראו ביקורת: {{דבר|דויד מושיוב|ספרים: לא על החרב לבדה|1968/04/18|01200}}.}}
<div class="mw-content-ltr">
* ''The Victory: The Six-Day War of 1967'' / Editor: Ohad Zmora; Text: Raphael Bashan; Foreword: Haim Herzog (Translator: Israel I. Taslitt), Chicago: Quadrangle Books, 1967.
שורה 46:
==קישורים חיצוניים==
* לרגל זכייתו ב[[פרס סוקולוב]]:
** {{מעריב|[[יוסף לפיד|י. לפיד]]|מדברים עליהם השבוע: אגב עישון סיגריה|1962/08/10|01103}} (ראיון קצר של לפיד עם בשן ** {{מעריב|ד. ל.|מעט לעט: פרס סוקולוב, 1962|1962/08/10|01400}}
* {{דבר|מרדכי ברקאי|הדברים שאינם חולפים עם השבוע|1965/03/26|02700}}, {{דבר||המשך|1965/03/26|03600}}(לרגל צאת ספרו של בשן "יש לי ראיון")▼
* לרגל צאת ספרו של בשן "יש לי ראיון":
▲** {{דבר|מרדכי ברקאי|הדברים שאינם חולפים עם השבוע|1965/03/26|02700}}, {{דבר||המשך|1965/03/26|03600}}
** {{מעריב|ד. ל.|מעט לעט: היודע לשאול|1965/04/16|02100}}
* {{nrg|טל בשן|אבי, רפאל בשן: טל בשן נפרדת, ברשימה אישית יוצאת דופן, מאביה, העיתונאי רפאל בשן, שהלך לעולמו|103/426|12 בינואר 2001||archive|}}
| |||