שלום נח ברזובסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
==קורות חייו==
נולד בי"ד מנחם אב תרע"א לאביו הרב משה אברהם
רבו שידכו בביקורו בארץ בשנת [[תרצ"ג]] ([[1933]]) לחוה ([[תרע"ט]] -[[י"א בתשרי]] [[תש"ע]]), בתו של רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]], בעל ה"ברכת אברהם" (בן דודו של ה"בית אברהם"). בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]) [[עלייה לארץ|עלה ארצה]] והתגורר ב[[טבריה]].
לאחר חתונתו למד ומסר שיעורים לצעירי התלמידים בישיבת "אור תורה" ובשנת ת"ש נקרא לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים]] של [[חסידות חב"ד]] ב[[תל אביב]].
בשנת תש"ב עם הגיעו את בשורות האיוב מהחורבן הנורא המתחולל באירופה טבע את אימרתו המפורסמת כי "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח" ובתחילת חודש חשוון הקים את ישיבת 'בית אברהם' בירושלים ועמד בראשה כארבעים שנה עד שהתמנה לאדמו"ר, בחודש סיוון [[תשמ"א]].
ההדיר והו"ל את ספרי ותורות האדמורי"ם לבית סלונים "תורת אבות", "באר אברהם", "דברי שמואל", "בית אברהם", זכרון קדוש". ובהמשך הו"ל את סדרת ספריו הנפוצים "[[נתיבות שלום]]" על התורה חמשה כרכים, יסודות עבודת ה' שבת ומועדים בשני כרכים נוספים.
רוב החסידים קיבלו אותו כמנהיגם בשנת תשמ"א, עוד בחיי חותנו, בסמוך לפטירתו. חלק אחר לא קיבלו, והתפצל לפלג המכונה "חסידות סל'''א'''נים".
שורה 15:
במשא הכלל עמד הרב ברזובסקי בנשיאות [[החינוך העצמאי]] ו[[ועד הישיבות]] והיה חבר ב[[מועצת גדולי התורה]], ובשעתו אף עמד בנשיאות ישיבת אופקים שבנגב. עמד בקשרי ידידות רבה גם עם רבני המגזר הליטאי כהרב כהנמן, הרב אליעזר מנחם מן שך, הרב משה שמואל שפירא, ועוד. לא השתתף במחלוקת סביב הפיצול בין [[דגל התורה]] לבין אגודת ישראל ואמר לחסידיו בהקשר זה: "והמשכיל בעת ההיא ידום".
נפטר בז' באב תש"ס (8 באוגוסט [[2000]]) ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. בנו, רבי [[שמואל ברזובסקי]], ממשיך
לרב ברזובסקי בן נוסף, רבי יצחק. בנותיו: נחמה אשת הרב ישראל לוריא; צביה וינברג וברכה אשת הרב ישראל קופולוביץ, שתיהן מחנכות ב[[סמינר הישן]].
|