תעלת סואץ – הבדלי גרסאות

חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין [[אסיה]] ל[[אירופה]] להימנע מהצורך להקיף את [[אפריקה]] דרך [[כף התקווה הטובה]] וה[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]] הסוער. ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך.

כריית התעלה הנוכחית החלה ב-[[25 באפריל]] [[1859]] ונמשכה 10 שנים עד [[1869]]. הבנייה נוהלה על ידי חברה צרפתית בראשותו של [[פרדיננד דה לספס]] עבור ממשלות מצרים ו[[צרפת]]. על-פי הערכות שונות, כמיליון וחצי פועלים מצרים הועסקו בעבודות הבנייה וכ-125,000 מהם מתו תוך כדי העבודות, בעיקר מ[[כולרה]]. החיבור הימי בין מפרץ סואץ לים התיכון נוצר ב-[[15 באוגוסט]] [[1869]]. התעלה נחנכה בטקס חגיגי בהשתתפות נציגים רמי מעלה מכל העולם ב-[[16 בנובמבר]] [[1869]], ונפתחה רשמית לשיט ב-[[17 בנובמבר]] במשט חגיגי בן שלושה ימים מ[[פורט סעיד]] ל[[פורט איברהים]] שבסואץ. בראש המשט, שכלל 68 כלי שיט מכל העולם, עמדה ה"איגל" (עיט - Aigle) הצרפתית, ועל סיפונה הקיסרית יוז'ני, אשתו של [[נפוליוןנפוליאון השלישי]]. מאוחר יותר מכרה ממשלת מצרים את חלקה בתעלה ל[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], על מנת להחזיר [[הלוואה|הלוואות]] בינלאומיות. כתוצאה מכך, נכנסו כוחות בריטים לאזור ב-[[1882]] על מנת לשמור על האינטרסים הבריטיים, והחלה ה[[הגמוניה]] הבריטית על מצרים.

בתחילת [[מלחמת יום הכיפורים]] צלח הצבא המצרי את התעלה לכיוון [[חצי האי סיני]], ובעקבות זאת התנהלו קרבות קשים בין [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] לצבא המצרי. לאחר שצה"ל צלח אף הוא את התעלה לכיוון מערב, התנהלו קרבות קשים משני עברי התעלה. במהלך מלחמת יום הכיפורים נפלו או ננטשו כל המעזויםהמעוזים הישראלים לאורך תעלת סואץ, למעט [[מעוז בודפשט]] שהיה על שפת הים התיכון.