ויקיפדיה

אתאיזם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏מחקרים: הגהה
שורה 148:
=== ביקורת על הטענה שאין אלוהים ===
{{ראו גם|ערך=[[אלוהים#טיעונים בעד קיום אלוהים|טיעונים בעד קיום אלוהים]]}}
הביקורת העיקרית כלפי האתאיזם היא על עצם דחייתו את קיום האלוהות, שלטענת המבקרים יש [[אלוהים#טיעונים בעד קיום אלוהים|טיעונים]] מבוססים לקיומו<ref>See e.g. [[Alvin Plantinga]], who suggests that belief in God is like belief in other minds in this respect, in his ''God and Other Minds'', Ithaca: Cornell University Press, 1967; rev. ed., 1990. ISBN 0-8014-9735-3</ref>. האתאיסטים, מצידם, סבורים כי הטיעונים הללו לא רלוונטים, לא משכנעים או פשוט שגויים<ref>See e.g. {{Cite book|last=Dawkins|first=Richard|authorlink=Richard Dawkins|title=[[The God Delusion]]|publisher=[[Bantam Books]]|year=2006|location=Ch.3 |isbn =0-618-68000-4}} and {{Cite book|last=Harris|first=Sam|title=The End of Faith|publisher=W.W. Norton|year=2005url=http://www.samharris.org/site/book_end_of_faith}}</ref>.
 
ביקורת נוספת מגיעה מאגנוסטיםמ[[אגנוסטיות|אגנוסטים]] כלפי האתאיזם החזק, שסבורים שאין סיבה מספקת לדחות את קיום האל נחרצות<ref>[[Anthony Kenny]] ''What I Believe'' see esp. Ch. 3 "Why I am not an atheist"</ref>, ומאיגנוסטיםומ[[איגנוסטיות|איגנוסטים]], הדוגלים ב[[אי-קוגניטיביות תיאולוגית]] ([[:en:Theological noncognitivism|Theological noncognitivism]]), לפיה שאלת קיום האלוהות היא עצמה חסרת משמעות או אינה מוגדרת היטב, וכי לא ניתן לענות עליה בניסוח זה. [[אתאיזם חלשרך]] יכול להתאים הן לאגנוסטיות והן לאיגנוסטיות.
 
נטען כי ההשקפה האתאיסטית פונדמנטליסטית והיא למעשה בבחינת [[אמונה]] (דתית או שאינה), ולא עובדה, אף שהיא כביכול מוצגת כך בידי אתאיסטים מסוימים, וכי האתאיזם הוא בפועל [[דוגמה]] דתית<ref>e.g.:
שורה 161:
* http://townhall.com/columnists/davidlimbaugh/2004/04/20/does_atheism_require_more_faith
* http://opinionator.blogs.nytimes.com/2007/06/17/atheism-and-evidence/
* John F. Haught, God and the New Atheism: A Critical Response to Dawkins, Harris, and Hitchens, Westminster John Knox Press, December 31, 2007, 156 pages, ISBN 978-0664233044, page 45</ref>. בטענה זו עסק האגנוסטיקן<ref>Johns, Ian (2006). Atheism gets a kick in the fundamentals. The Times.</ref> [[רוד לידל]], במאי ומבקר אתאיזם, הטוען בסרטו "הבעיה עם אתאיזם", כי אתאיזם קלאסי הוא [[דוגמה|דוגמטי]] בדיוק כמו תאיזם או אמונה באלוהים, ומכאן הבעיה עמו<ref>
* http://www.guardian.co.uk/media/2006/dec/19/broadcasting.tvandradio
* David Chater, "Viewing guide: The Trouble with Atheism," The Times, December 18, 2006
* Sam Wollaston, "Last night's TV," The Guardian, 16 December 2006
* Johns, Ian (2006). "Atheism gets a kick in the fundamentals", The Times.</ref>. פעיל ה[[חשיבה חופשית|חשיבה החופשית]], [[קלארק אדאמס]] היה מן המגיבים לטענות אלה, לשיטתו: "אתאיזם הוא דת כפי שבריאות היא מחלה". האקטיביסט האתאיסטי [[ריצ'ארד דוקינס]] דרש אף הוא בסוגיית הפונדמנטליזם הקשור הן באתאיזם והן [[תפיסות שונות לאלוהת|בתפיסות השונות לאלוהות]], וכתב כי בבחינה זו הוא פונדמנטליסטי בעמדתו האתאיסטית כמעט כמו כל [[אוונגליזם|אוונגליסטי]], אמנם הוא מציין שיש הבדל בין דוגמטיות שמבוססת על אמונה מסוג דתי, לבין אמונה מדעיתשבסיסה ראיות מדעיות. לפי דוקינס, ההבדל בכך שאדם דתי לא ישנה את דעתו גם אם ייחשף לראיות הסותרות אותה באופן מוחלט, לעומתו, החושב באופן מדעי, שכן ישנה אותה. הסברו הכללי של דוקינס אינו נוגע בהכרח לוויכוח לפולמוס מבוסס אתאיזם, אמנם, כוונת דבריולשיטתו בהקשר זה, היא שהאתאיסטאתאיסט ינטוש את תפיסתו ברגע שיווכח בראיות פיזיקאליות לקיום האל<ref>Dawkins, Richard (2006). The God Delusion. Boston: Houghton Mifflin Co.. . ISBN 0-618-68000-4.</ref><ref name="hebrewRTL-dawkins-response">דבריו אלו של דוקינס הובאו, בין היתר, כתגובה לביקורת ששטח בפניו האגנוסטיקן סטיבן ג'יי גולד, בהתאם למה שכינה "אידיאולוגיה לא מתפשרת". ראו <div style="direction:ltr;text-align:left;">Stephen Jay Gould, "Darwinian Fundamentalism", The New York Review of Books, June 12, 1997.</div></ref>.
 
עולה מדבריו של [[בלז פסקל]] כי אתאיזם היא אמנם [[עמדה]] חד-משמעית, אך כזו שלא מאפשרת ביקורת-עצמית אודותה, באומרו "האתאיזם מביא עימו חשיבה איתנה, אך עד לנקודה מסויימת".
 
בספרו "אין הרואה את אלוהים", הפילוסוף הנוצרי [[מייקל נובאק]], סוקר, בין היתר, את ספריהם של שלושה כותבים אתאיסטים ידועים: [[ריצ'ארד דוקינס]], [[סם הריס]], ו[[דניאל דנאטדנט]]. בהקשר זה כתב<ref>http://www.adventistreview.org/article.php?id=2632</ref><ref>Michael novak, "No one sees God", p 31</ref>: {{ציטוט|תוכן=כל השלושה מניחים שאתאיסטים "מפקפקים בכל", או, "שואפים לביקורת עצמית חסרת-מעצורים ועד עייפות", ועדיין, בשלושת ספריהם לא הביאו ראייה, ולו קלושה, לפקפוק מצידם, באתאיזם שלהם.}}
 
===נגזרות מוסריות ===
בעוד שמרביתשאתאיסטים חסרי הדתמסוימים טוענים כי המוסר[[מוסר]] קייםיוכל להתקיים באדם גם מטבעו, ללא קשר לדת, וכי הוא מתקיים גם בלעדיה, מבקרים רבים מאשימים את האתאיזם באי-מוסריות או במוסריות פחותה מזו הקיימת אצל מאמיניםלא-אתאיסטים, וחלקם אף טוענים כי הוא מעודד לאגואיזם, פשיעה, ועוד. דוגמה לכך ניתן למצוא כבר בספר [[תהלים]] המיוחס ל[[דוד המלך|דוד]], שם נטען: {{ציטוט|תוכן=אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ, אֵין אֱלֹהִים; הִשְׁחִיתוּ, וְהִתְעִיבוּ עָוֶל – אֵין עֹשֵׂה-טוֹב.|מקור=תהלים יד'-א, נג'-ב}}
 
[[אפלטון]] גרס כי אתאיזם, בין היתר, יכול לשמש קרקע סיבתית לעשיית מעשים לא מוסריים<ref>http://www.philosophicalmisadventures.com/?p=44</ref><ref>Plato, Laws, Book 10, Trans. Benjamin Jowett, online here (all quotes from this e-text version).</ref>. באיגרת אל-הרומיים בספר [[הברית החדשה|הברית החדשה]], תוקף [[שאול התרסי]] את אי-האמונה באלוהים והאליליות, תוך שהוא מציג את השלכותיהן לתפיסתו<ref name="hebrewRTL-shaul">אמנם נפרס בחלקיה השונים של האיגרת, אך, מודגש למשל בפרק א' 18-32, או בפרק ג' 10-18. (NKJV)</ref>. האתאיזם זכה לבוז גם בכתביו של [[פילון האלכסנדרוני]]<ref>Jews in the Hellenistic World: Volume 1, Part 2: Philo (Cambridge Commentaries on Writings of the Jewish and Christian World</ref><ref>http://books.google.co.il/books?id=QZg4AAAAIAAJ&pg=PA29&lpg=PA29&dq=%22philo+of+alexandria%22+atheism&source=bl&ots=CMBxYDID1c&sig=qEDPwllh_2XzYoAwPSWpacyXE88&hl=iw&sa=X&ei=8pgiT4H_H4qf-waIooDJCA&ved=0CEUQ6AEwBA#v=onepage&q=%22philo%20of%20alexandria%22%20atheism&f=false</ref>. הוא סבר שפוליתאיזם מביא את האדם, בסופו של דבר, להשקפה אתאיסטית<ref>Ibid 162-3</ref>, ודיווח על סוגים שונים של אתאיסטים באלכסנדריה בזמנו, דוגמת ה"ספקנים" (אתאיסטים-אגנוסטיקנים), ו"סלעיים" המשוכענים באי-קיום אלוהים<ref>De Opificio Mund (Op. mund) 170</ref>. לספקנים התייחס במשפט הבא<ref>De Specialibus Legibus (spec.leg) 1.32</ref>: {{ציטוט|תוכן=על הפילוסוף הנאמן לשאול עצמו שתי שאלות: "האם קיימת ישות אלוהית? – הלא זאת שואל האתאיסט (הספקן) והרי אתאיזם הוא צורתו הקלוקלת ביותר של רשע", שנית, "מה מהותה של אותה ישות?"}} בהתייחסות אחרת, כינה האלכסנדורני את האתאיזם "מקור כל-עוולה"<ref>De Decalogo (De.cal) 91</ref>. ה[[רמב"ם]] הקדיש חלקים זעירים מחיבורו "[[משנה תורה]]" לעיסוק באתאיזם<ref name="hebrewRTL-Maimonides-0">ראו למשל ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק א'</ref>, ובמעמדו של האתאיסט מבחינה דתית, אותו הרמב"ם משייך אל ה"מינים"<ref name="hebrewRTL-Maimonides-1">ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ג', הלכה טו'.</ref>.
שורה 178:
[[ג'ון לוק]], טען כי "הבטחות, בריתות, ושבועות, שמאחדים את החברה האנושית, לא יכולה להיות להם אחיזה באתאיסט. ניתוק הקשר לאלוהים מבטלן כליל"<ref>John Locke, A Letter Concerning Toleration, translated by William Popple, 1689.</ref><ref>http://www.constitution.org/jl/tolerati.htm</ref>. מערכת המשפט [[ארצות הברית|בארה"ב]], נקטה בעבר עמדה דומה ואסרה על אתאיסטים להעיד בבתי משפט, בטענה ש"אין לאתאיסט שום סיבה להגיד את האמת"<ref>See, e.g., United States v. Miller, 236 F. 798, 799 (W.D. Wash., N.D. 1916) (citing Thurston v. Whitney et al., 2 Cush. (Mass.) 104; Jones on Evidence, Blue Book, vol. 4, §§ 712, 713) ("Under the common-law rule a person who does not believe in a God who is the rewarder of truth and the avenger of falsehood cannot be permitted to testify.")</ref>. הכל מסכימים שביקורת זו היא מהחריפות והמחלוקתיות שנשמעו אי-פעם כנגד אתאיזם. אף שפג תוקפה מזמן, השלכותיה הפרקטיות דאז הן מהדוגמאות הנפוצות ל[[אפליה נגד אתאיסטים]].
 
[[אייזק ניוטון|ניוטון]] גילה דעתו כי ההתנגדות לאלוהות היא אתאיזם ברמת התפיסה, ועובדת אלילים ברמת המעשה. יתכן שכוונתו שאתאיזם מאפשר לפרט לתפוס אדם מסוים כעליון, באותה רמת עליונות שבה היה תופס את האל, אם לא היה אתאיסט. אמנם, אפשר שגם אנשים המגדירים עצמם "מאמיניםלא דתייםאתאיסטים" פועלים כך, דוגמה תהא מקרים של [[סגידה אנושית]] של [[מנהיג רוחני]] דוגמת [[גורו]], או אפילו [[זוגיות|בן-זוג לחיים]]<ref>Brewster, Sir David. A Short Scheme of the True Religion, manuscript quoted in Memoirs of the Life, Writings and Discoveries of Sir Isaac Newton Edinburgh, 1850.</ref>. עת אחרת, גינה ניוטון אנשים בעלי סמכות חוקתית, הרואים בחוקות אנושיות-גרידא ערך עליון, כמוסתים לאתאיזם<ref>Clarke, first reply, in Alexander 1956 p. 14.</ref>.
 
הפילוסוף הצרפתי, [[אטיאן בורנה]], טען את הדברים הבאים<ref>Borne, Étienne (1961). Atheism. New York: Hawthorn Books.</ref>, ואפשר שהוא מנגיד את המושג "מוסריות" ל"אלוהים": {{ציטוט|תוכן=אתאיזם פרקטי אינו הכחשת קיום האל, אלא, התנהלות חסרת-אלוהים באופן מוחלט, דהיינו, אי מוסריות. האתאיזם אינו מכחיש תורות מוסריות כלשהן, כי אם מורד בהן.}}
 
[[יהדות|מטיפי דת יהודים]] מציגים לעתים את האתאיזם כתיעול הביטויכביטוי של [[יצר הרע]], וכנובע מממידה גדולה של [[מידת הגאווה|גאווה]]{{מקור}}.<ref>פירוט רב על מונח יהודי זה, כמו על מונחים הדומים לו, מובא בספר אורחות צדיקים. הקישור מפנה ישירות לפרק הרלוונטי לענייננו.</ref><ref>http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/1-2.htm</ref>
 
חתן פרס נובל לספרות [[אלכסנדר סולז'ניצין]] כתב כביקורת על המשטר הסובייטי האתאיסטי כי<ref>Aleksandr I. Solzhenitsyn, The Gulag Archipelago (New York: Harper & Row, 1973), p. </ref>: {{ציטוט|תוכן=לפני חצי מאה, בעודי ילד, שמעתי מספר זקנים דנים על מדוע אותם אסונות פקדו את רוסיה; "אנשים שכחו את אלוהים, זו הסיבה!", אמרו. 50 שנים הקדשתי לסקירת ההיסטוריה של מהפכתינו. בתהליך קראתי מאות ספרים, ואספתי מאות עדויות, גם 8 כותרים פרי-עטי כתבתי, כתרומה, לפינוי הפסולת שהשאיר המהפך. אם כיום יבקשוני, באופן מודע ביותר, את הסיבה העיקרית למהפכה ההרסנית שלקחה 60 מליון מבני עמנו, לא אוכל לנסח זאת מדוייק יותר מאשר לחזור על המשפט: "אנשים שכחו את אלוהים, זו הסיבה!".}}
שורה 191:
נטען שאתאיזם מקטין את ערכו של הפרט לחיי אדם באופן כללי. מבקרים שונים מציגים את העובדה כי מספר מנהיגי אומות אתאיסטים, דוגמת [[מאו דזה-דונג|מאו]] או [[יוסיף סטלין|סטאלין]], לא מנעו מעצמם (יחסית למנהיגים אחרים), לבצע זוועות באוכלוסיות שונות, בין היתר, בגלל שהיו אתאיסטים. יש לזכור שהמבקרים לא טענו שאתאיזם הוא גורם ישיר לכך, אלא שהוא גורם מאפשר. ריצ'ארד דוקינס תקף את הטענה במתכונתה הכללית, וטען כי אין כל קשר בכלל בין אתאיזם כהשקפת עולם, לבין הטבח שהם ודוגמתם עמדו מאחוריו<ref>Interview with Richard Dawkins conducted by Stephen Sackur for BBC News 24’s HardTalk programme, July 24th 2007.</ref>.
 
רבים טוענים כי לאמונה באלוהים, ובעיקר באל אישי, יש יתרון פסיכולוגי ובריאותי. הוצע שאתאיסטים רבים ממירים עמדתם באגנסטיות או אמונה לקראת אחרית ימיהם, או במצבי פחד ועקה. הפתגם "אין אתאיסטים בשוחות", מזוהה עם טענה זו<ref>See, for instance, "Atheists call for church head to retract slur". 1996-09-03. Retrieved 2011-04-09.</ref><ref>There are no atheists in foxholes</ref>.▼
הסופר האתאיסט [[אלן דה בוטון]] מגנה את האתאיזם הקלאסי ומציגו כמונע מהאדם להחכים מבחינה אתית/מוסרית, חברתית ואפילו רוחנית. הוא גורס שאתאיזם קלאסי חוצץ בין אדם לסלקציה אפשרית בבחינת רעיונותיה של דת מסוימת. בוטון מדגיש את הצורך באיכויות טרנסצנדנטאליות, בריטואל, ובחיבור אנושי, הקשורים לרוב בדתות, וקורא לאתאיסט המודרני לא לזלזל בערכים אלה ואף לברור ולאמץ אותם. בוטון מכנה השקפתו "אתאיזם 2.0"<ref>TED Talks | Alain De Botton: Atheism 2.0</ref><ref>http://www.ted.com/talks/alain_de_botton_atheism_2_0.html</ref>.▼
 
==== מחקרים ====
שורה 218:
 
=== השלכות על האתאיסט ===
יש הגורסים כי לאמונה באל-אישי וליישומם של רעיונות דתיים שונים, יש יתרון פסיכולוגי ובריאותי.
▲רבים טוענים כי לאמונה באלוהים, ובעיקר באל אישי, יש יתרון פסיכולוגי ובריאותי. הוצע שאתאיסטים רבים ממירים עמדתם באגנסטיות או אמונה לקראת אחרית ימיהם, או במצבי פחד ועקה. הפתגם "אין אתאיסטים בשוחות", מזוהה עם טענה זו<ref>See, for instance, "Atheists call for church head to retract slur". 1996-09-03. Retrieved 2011-04-09.</ref><ref>There are no atheists in foxholes</ref>.
 
בלז פסקל פיתח את [[ההימור של פסקל|הימורו הידוע]]<ref>Pascal, Blaise; Ariew, Roger (2005). Pensées. Indianapolis, IN: Hackett Pub. Co.. p. 51. ISBN 9780872207172. Retrieved 2009-07-27.</ref>, הטוען כי משתלם להאמין באלוהים מסיבות הסתברותיות.
שורה 224:
יש מי שטענו שתפיסות נון-אתאיסטיות מסוימות, אף שהן גם דתיות, תורמות לאדם, בעוד שאתאיזם אינו מספק התנסויות אלה ואף מונע אותו מהן, יש שהרחיקו לטעון שמניעת התנסויות פילוסופיות או דתיות מסוימות, יכולות לפגוע באדם עד כדי אמוללות, לדוגמה במניפסט של פסקל<ref>Pascal, Blaise (1669). Pensées, II: "The Misery of Man Without God".</ref> ועוד<ref>Smith 1979, p. 275. "Perhaps the most common criticism of atheism is the claim that it leads inevitably to moral bankruptcy."</ref><ref>The Dawkins Delusion? by Alister McGrath, citing, e.g., David Myers, “The Funds, Friends and Faith of Happy People.” American Psychologist 55 (2000): 56–67; Harold G. Koenig and Harvey J. Cohen, The link between religion and health : psychoneuroimmunology and the faith factor. Oxford: Oxford University Press, 2002; Marc Galanter, Spirituality and the healthy mind : science, therapy, and the need for personal meaning. Oxford: Oxford University Press, 2005.</ref>.
 
לפי אחת הביקורות, אתאיזם כופה על האדם תפיסת מציאות מטריאליסטית (להבדיל מ[[פיזיקאליזם|פיזיקאליסטית]]), ומביא אותו לדחות כל שנקשר ברוחניות, ומכאן מונע ממנו חוויות רוחניות היכולות להטיב עמו כביכול. עם טענות מסוג זה מזוהה למשל הביולוג [[רופרט שלדברייק]]<ref> http://www.youtube.com/watch?v=bzr-aWDYfUU&feature=related</ref><ref>http://www.sheldrake.org/D&C/controversies/Dawkins.html</ref><ref>http://www.youtube.com/watch?v=U-lQyGX05hA</ref>, אךשלדברייק ספג ביקורת מהאתאיסט והספקן [[ג'יימס רנדי]]<ref>http://www.randi.org/site/index.php/swift-blog/795-the-sheldrake-kerfluffle.html</ref>.
 
▲הסופר האתאיסט [[אלן דה בוטון]] מגנה את האתאיזם הקלאסי ומציגו כמונע מהאדם להחכים מבחינה אתית/מוסרית, חברתית ואפילו רוחנית. הוא גורס שאתאיזם קלאסי חוצץ בין אדם לסלקציה אפשרית בבחינת רעיונותיה של דת מסוימת. בוטון מדגיש את הצורך באיכויות טרנסצנדנטאליות, בריטואל, ובחיבור אנושי, הקשורים לרוב בדתות, וקורא לאתאיסט המודרני לא לזלזל בערכים אלה ואף לברור ולאמץ אותם. בוטון מכנה השקפתו "אתאיזם 2.0"<ref>TED Talks | Alain De Botton: Atheism 2.0</ref><ref>http://www.ted.com/talks/alain_de_botton_atheism_2_0.html</ref>.
 
== ראו גם ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אתאיזם"